אורח חיים קכ״אOrach Chayim 121

Se’if 1א׳

שׁוֹחִין בְּמוֹדִים תְּחִלָּה וָסוֹף.

The Laws of "Modim". Containing 3 S'ifim: We bow in "Modim" ["We are thankful"] at the beginning [of it] and at the end.

Se’if 2ב׳

הָאוֹמֵר מוֹדִים מוֹדִים, מְשַׁתְּקִים אוֹתוֹ.

One who says "Modim Modim", we silence [that person].

Se’if 3ג׳

יָחִיד אֵין לוֹ לוֹמַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. הַגָּה: וְכֵן עִקָּר וְכֵן נִרְאֶה לִי לִנְהֹג, אֲבָל הַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט אֵינוֹ כֵן רַק אֲפִלּוּ יָחִיד אוֹמֵר אוֹתוֹ כָּל זְמַן שֶׁרָאוּי לִנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, וְאֵינוֹ נִרְאֶה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַמַּנְהִיג).

An individual does not say "Birkat Kohanim" ["The Priestly Blessing"]. Gloss: And this is the principle, and it appears to me that [people should] practice like this. But the the widespread custom is not like this, rather even an individual says it any time it is appropriate to "spread the hands" [i.e. to say Birkat Kohanim], but this does not appear [correct to me]. (Beit Yosef in the name of Manhig [Sefer haManhig by Rabbi Avraham ben Natan, 13th century Provence])