אבן העזר י״טEven HaEzer 19

Se’if 1א׳

מִי שֶׁהֻחְזַק בִּשְׁאֵר בָּשָׂר, דָּנִין עַל פִּי חֲזָקָה זוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם רְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁזֶּה קָרוֹב, וּמַלְקִין וְחוֹנְקִין וְסוֹקְלִין עַל חֲזָקָה זוֹ:

One who is held to be a kinsman [in regards to illicit relations], we judge on this presumption in spite of the fact that there is no clear proof that he is a relative, and we lash [him] and strangle [him] and stone [him] according to this presumption.

Se’if 2ב׳

אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁבָּאוּ מִמְּדִינַת הַיָּם, הִיא אוֹמֶרֶת: זֶה בַּעְלִי, וְהוּא אוֹמֵר: זוֹ אִשְׁתִּי, אִם הֻחְזְקוּ בָּעִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ, הוֹרְגִין עָלֶיהָ:

A man and a woman that came from a foreign country, she says: this is my husband, and he says: this is my wife, if it becomes known in that city for thirty days that she is his wife, they kill because of her.