הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ז׳The Sanhedrin and the Penalties within Their Jurisdiction 7

Halacha 1א׳

אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין שֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי יָדוּן לִי וְאָמַר בַּעַל דִּינוֹ פְּלוֹנִי יָדוּן לִי הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי הַדַּיָּנִים שֶׁבֵּרֵר זֶה אֶחָד וְזֶה אֶחָד הֵם בּוֹרְרִים לָהֶן דַּיָּן שְׁלִישִׁי וּשְׁלָשְׁתָּן דָּנִין לִשְׁנֵיהֶן שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יֵצֵא הַדִּין לַאֲמִתּוֹ. אֲפִלּוּ הָיָה הָאֶחָד שֶׁבָּרְרוּ בַּעֲלֵי הַדִּין חָכָם גָּדוֹל וְסָמוּךְ אֵינוֹ יָכוֹל לָכוֹף אֶת בַּעַל דִּינוֹ שֶׁיָּדוּן אֵצֶל זֶה אֶלָּא גַּם הוּא בּוֹרֵר מִי שֶׁיִּרְצֶה:

Halacha 2ב׳

מִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו קָרוֹב אוֹ פָּסוּל בֵּין לִהְיוֹתוֹ דַּיָּן בֵּין לִהְיוֹתוֹ עֵד עָלָיו. אֲפִלּוּ קִבֵּל אֶחָד מִן הַפְּסוּלִים בַּעֲבֵרָה כִּשְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים לְהָעִיד עָלָיו אוֹ כִּשְׁלֹשָׁה בֵּית דִּין מֻמְחִין לָדוּן לוֹ. בֵּין שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לְאַבֵּד זְכֻיּוֹתָיו וְלִמְחל מַה שֶּׁהָיָה טוֹעֵן עַל פִּיהֶן. בֵּין שֶׁקִּבֵּל שֶׁיִּתֵּן כָּל מַה שֶּׁיִּטְעֹן עָלָיו חֲבֵרוֹ בְּעֵדוּת זוֹ הַפָּסוּל אוֹ בְּדִינוֹ. אִם קָנוּ מִיָּדוֹ עַל זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. וְאִם לֹא קָנוּ מִיָּדוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין. נִגְמַר הַדִּין וְהוֹצִיא הַמָּמוֹן בְּדִין זֶה הַפָּסוּל אוֹ בְּעֵדוּתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר:

Halacha 3ג׳

וְכֵן מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לַחֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין וְאָמַר לוֹ הִשָּׁבַע לִי בְּחַיֵּי רֹאשְׁךָ וְהִפָּטֵר אוֹ הִשָּׁבַע לִי בְּחַיֵּי רֹאשְׁךָ וְאֶתֵּן לְךָ כָּל מַה שֶּׁתִּטְעֹן. אִם קָנוּ מִיָּדוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וְאִם לֹא קָנוּ מִיָּדוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין. נִגְמַר הַדִּין וְנִשְׁבַּע כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר וְחַיָּב לְשַׁלֵּם: