The Rambam · Sefer Shoftim
הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״גThe Sanhedrin and the Penalties within Their Jurisdiction 13
Chapter 13 of 26 in The Sanhedrin and the Penalties within Their Jurisdiction — 8 halachot
English translation being prepared for this chapter
Halacha 1א׳
מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ לְמִיתָה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִבֵּית דִּין וְאֶחָד עוֹמֵד עַל פֶּתַח בֵּית דִּין וְהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ וְהַסּוּס רָחוֹק מִמֶּנּוּ. וְהַכָּרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו פְּלוֹנִי יוֹצֵא לֵהָרֵג בְּמִיתָה פְּלוֹנִית עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְּלוֹנִית בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בִּזְמַן פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת יָבוֹא וִילַמֵּד עָלָיו. אָמַר אֶחָד יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת זֶה מֵנִיף בַּסּוּדָרִין וְזֶה הָרוֹכֵב עַל הַסּוּס רָץ וּמַחֲזִיר אֶת הַנִּדּוֹן לְבֵית דִּין. אִם נִמְצָא לוֹ זְכוּת פּוֹטְרִין אוֹתוֹ וְאִם לֹא יַחְזֹר וְיֵצֵא לַהֲרִיגָה. אָמַר הוּא בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו מַחֲזִירִין אוֹתוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה. שֶׁמָּא מִפְּנֵי הַפַּחַד נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו וּכְשֶׁיַּחֲזֹר לְבֵית דִּין תִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ וְיֹאמַר טַעַם. הֶחְזִירוּהוּ וְלֹא נִמְצָא מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו מוֹצִיאִין אוֹתוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית. אָמַר בַּשְּׁלִישִׁית יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו מַחֲזִירִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים. לְפִיכָךְ מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁשּׁוֹמְעִין דְּבָרָיו בַּדֶּרֶךְ אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו מַחֲזִירִין אוֹתוֹ וְאִם לָאו אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אִם לֹא נִמְצָא לוֹ זְכוּת מוֹצִיאִין אוֹתוֹ. וְעֵדָיו הֵם הַהוֹרְגִין אוֹתוֹ בְּכָל מִיתָה שֶׁיִּתְחַיֵּב בָּהּ. וְרוֹצֵחַ שֶׁלֹּא הֲרָגוּהוּ עֵדָיו חַיָּבִין לַהֲמִיתוֹ בְּיַד כָּל אָדָם. רָחוֹק מִמְּקוֹם הַהֲרִיגָה כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת אוֹמֵר לוֹ הִתְוַדֶּה שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין וְכָל הַמִּתְוַדֶּה יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת אוֹמְרִים לוֹ אֱמֹר תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי. אֲפִלּוּ יָדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁשֶּׁקֶר הֵעִידוּ עָלָיו כָּךְ הוּא מִתְוַדֶּה:
Halacha 2ב׳
וְאַחַר שֶׁמִּתְוַדֶּה מַשְׁקִין אוֹתוֹ קֹרֶט שֶׁל לְבוֹנָה בְּכוֹס שֶׁל יַיִן כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו וְיִשְׁתַּכֵּר. וְאַחַר כָּךְ יֵהָרֵג בַּמִּיתָה שֶׁהוּא חַיָּב בָּהּ:
Halacha 3ג׳
זֶה הַיַּיִן וְהַלְּבוֹנָה וְהָאֶבֶן שֶׁיִּסָּקֵל בָּהּ הַנִּסְקָל. וְהַסַּיִף שֶׁיֵּהָרֵג בּוֹ הַנֶּהֱרָג. וְהַסּוּדָר שֶׁחוֹנְקִין בּוֹ הַנֶּחְנָק. וְהָעֵץ שֶׁתּוֹלִין עָלָיו הַנִּתְלֶה. וְהַסּוּדָרִין שֶׁמְּנִיפִין בָּהּ לִפְנֵי הֲרוּגֵי בֵּית דִּין. וְהַסּוּס שֶׁרָץ לְהַצִּילוֹ. הַכּל בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר. וּמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְנַדֵּב יָבוֹא וְיִתְנַדֵּב:
Mishneh Torah, Torat Emet 363 edition, via Sefaria — public domain