הלכות קריאת שמע ד׳Reading the Shema 4

Halacha 1א׳

נשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומלמדין את הקטנים לקרותה בעונתה ומברכין לפניה ולאחריה כדי לחנכן במצות מי שהיה לבו טרוד ונחפז לדבר מצוה פטור מכל המצות ומקריאת שמע לפיכך חתן שנשא בתולה פטור מקריאת שמע עד שיבא עליה לפי שאין דעתו פנויה שמא לא ימצא לה בתולים ואם שהה עד מוצאי שבת ולא בעל חייב לקרות ממוצאי שבת ואילך שהרי נתקררה דעתו ולבו גס בה אף על פי שלא בעל.

Women, slaves, and young children are exempt from the recitation of the Shema. [We should] teach children to recite it at its time, and bless before and after it so as to educate them in the commandments. [If] someone had his heart occupied and hasten for [another] commandment, he is exempt from all [other] commandments and from the recitation of the Shema. Therefore, a groom who takes a virgin is exempt from the recitation of the Shema until he has relations with her, considering his mind is lacking [i.e. he has no concentration] in case he does not find her a virgin. If he tarries until Saturday night and does not have intercourse [with her], he is obligated to recite from [that] Saturday night and on, as indeed his mind is calmed and his heart knows her even though he did not have relationships.

Halacha 2ב׳

אבל הנושא את הבעולה אע"פ שעוסק במצוה חייב לקרות הואיל ואין לו דבר שמשמש דעתו וכן כל כיוצא בזה.

But [one who] takes the non-virgin woman, even though [he] is occupied with a commandment, [he] is obligated to recite, since he has nothing that confuses his mind, and thus it is so for similar cases.

Halacha 3ג׳

מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו פטור מקריאת שמע עד שיקברנו מפני שאין דעתו פנויה לקרות ואם היה משמר את המת אף על פי שאינו מתו פטור מקריאת שמע ואם היו השומרים שנים האחד משמר והשני נשמט למקום אחר וקורא וחוזר ומשמר ונשמט האחר וקורא וכן החופר קבר למת פטור מקריאת שמע.

Someone who has someone die that he is obligated to mourn upon is exempt from the recitation of the Shema until he buries him because his mind is lacking [i.e. he has no concentration] to recite. If one was guarding a deceased body, even if it is not the body of his [relative], he is exempt from the recitation of the Shema. If there are two guards, one guards and the second [one] leaves to another place and recites and returns to guard, and the other leaves and recites. A digger of a grave is exempt from the recitation of the Shema.

Halacha 4ד׳

אין מוציאין את המת לקוברו סמוך לזמן קריאת שמע אלא אם כן היה אדם גדול ואם התחילו והוציאו והגיע זמן הקריאה והן מלוין את המת כל שיש למטה צורך בהן כגון נושאי המטה וחילופיהן וחלופי חלופיהן בין שהיו לפני המטה בין שהיו לאחר המטה פטורין ושאר המלוין שאין למטה צורך בהן חייבין.

[We should] not bring out the deceased for burial near the time for the recitation of the Shema, unless he was a great man. If they started and brought [the deceased] and time for recitation arrives, and they are escorts to the deceased, any that are required for the coffin such as the bearers of the coffins and their replacements and [the replacements'] replacements, whether they were before the coffin or after the coffin, are exempt [from reciting]. The remaining [people] that escort [the body] that are not needed for the coffin are obligated.

Halacha 5ה׳

היו עסוקים בהספד והגיע זמן קריאת שמע בזמן שהמת מונח לפניהן נשמטים אחד אחד וקוראין וחוזרין להספד אין המת מוטל לפניהם כל העם קורין קריאת שמע והאבל יושב ודומם לפי שאינו חייב לקרות עד שיקבור את מתו.

[If one] was occupied with a eulogy, and the time of recitation of Shema arrives while the deceased lays before them, one by one [they should] leave, recite, and return to [the] eulogy. [If] the deceased is absent before them, everyone recite the recitation of Shema, [but] the mourner sits and is silent as he is not obligate to recite until he buries the body.

Halacha 6ו׳

קברו את המת וחזרו האבלים לקבל תנחומין וכל העם הולכים אחריהם ממקום הקבר למקום שעומדים בו האבלים לעשות שורה לקבל תנחומין אם יכולין העם להתחיל ולגמור אפילו פסוק אחד קודם שיגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו אלא ינחמו את האבלים ואחר שיפטרו מהן יתחילו לקרות בני אדם העומדין בשורה הפנימיים שהן רואין פני האבלים פטורין מקריאת שמע והחיצונים הואיל ואינן רואין את האבלים חייבין בקריאת שמע במקומן.

[Having] buried the deceased and the mourners returned to receive condolences, everyone goes after them from the place of the grave to the place where the mourners are to make a line to receive condolences. If the people [i.e. the non-mourners] can start and finish even one verse [of the recitation] before they arrive to the line, they [should] start. If not, they [should] not start until they consoled the mourners. After they leave them, they [should] begin to recite. One who stands in the inner line that [can] see the faces of the mourners are exempt from recitation of Shema. [Regarding] the outer [line], since they [can]not see the mourners, they are obligated in recitation of Shema in their place.

Halacha 7ז׳

כל מי שהוא פטור מלקרות קריאת שמע אם רצה להחמיר על עצמו לקרות קורא והוא שתהא דעתו מישבת עליו אבל אם היה זה הפטור מלקרות מבוהל ותמה אינו רשאי לקרות עד שתתיישב דעתו עליו.

Anyone who is exempt from the recitation of the Shema, if he wants to be strict on himself to recite, [can] recite, [as long as] his mind is settled. But if [this person], exempt from reciting, was frighted and astounded, he is not permitted to recite until his mind settles.

Halacha 8ח׳

כל הטמאין חייבין בקריאת שמע ומברכין לפניה ולאחריה והן בטומאתן אף על פי שאפשר להן לעלות מטומאתן בו ביום כגון הנוגעין בשרץ או בנדה וזבה ומשכבה וכיוצא בהן ועזרא ובית דינו תקנו שלא יקרא בדברי תורה בעל קרי לבדו והוציאוהו מכלל שאר הטמאין עד שיטבול ולא פשטה תקנה זו בכל ישראל ולא היה כח ברוב הציבור לעמוד בה לפיכך בטלה וכבר נהגו כל ישראל לקרות בתורה ולקרות קריאת שמע והן בעלי קריין לפי שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא עומדין בטהרתן לעולם שנאמר הלא כה דברי כאש נאם יי' מה אש אינה מקבלת טומאה אף דברי תורה אינם מקבלין טומאה:סליק הלכות קריאת שמע.

All [those who are] impure are obligated in recitation of Shema, blessing before it and after it [while] in their impurity, even if it is possible to remove their impurities that day, such as [those who] came in contact with swarming things, [one who is] menstruating, [one who has] intermenstrual bleeding, and [wherever they] lie and so on. Ezra and his court established that man [that had] a seminal emission does not recite words of Torah and leaves from the rest of the impure [individuals] until he immerses [in a mikveh]. This establishment did not last in all of Israel, [as] there was no strength in most of the public to uphold it. Therefore it was annulled. All of Israel already practiced reading the Torah and reciting the Shema [while in the state of being] a man [that had] a seminal emission, as words of Torah do not receive impurity. Instead, they remain in their impurity forever, as it is stated, "Is not My word like as fire? Saith the LORD" (Jeremiah 23:29). As fire does not receive impurity, even the words of Torah do not receive impurity. [This ends] Jewish law of recitation of Shema.