הלכות מילה ג׳Circumcision 3

Halacha 1א׳

המל מברך קודם שימול אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה אם מל בן חבירו ואם מל את בנו מברך וצונו למול את הבן ואבי הבן מברך ברכה אחרת ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו מצוה על האב למול את בנו יתר על מצוה שמצווין ישראל שימולו כל ערל שביניהן לפיכך אם אין שם אביו אין מברכין אחריה ברכה זו ויש מי שהורה שיברכו אותה בית דין או אחד מן העם ואין ראוי לעשות כן.

Before circumcising, the operator recites the blessing, "Blessed art Thou, O Lord, our God, King of the Universe Who hast sanctified us with Thy commandments and given us command concerning circumcision." This blessing is said by him when he circumcises the son of another person. If he was circumcising his own son, the formula he recites is … "and commanded us to circumcise the son." In either case, the father of the child recites another blessing also: "Blessed art Thou, O Lord, our God, King of the Universe Who hast sanctified us with Thy commandments, and commanded us to make him enter into the covenant of Abraham, our ancestor." The duty is incumbent upon the father to have his son circumcised; and this is in addition to the obligation that rests on all Israelites to circumcise any male person among them. Hence, if the father is not present at the circumcision, the second blessing is not recited after it. One authority decided that in such a case, the Ecclesiastical court or one of those present should say this blessing. It is, however, not right to do so.

Halacha 2ב׳

ואם היו שם עומדין אומרים כשם שהכנסתו לברית כן תכניסהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים.

If there are persons present, they say (to the father) "Even as thou hast brought him into the covenant, so mayest thou lead him to the study of the Torah, to marriage and to the performance of good deeds.

Halacha 3ג׳

ואח"כ מברך אבי הבן או המל או אחד מן העומדין שם ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קדש על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות שארנו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו ברוך אתה יי' כורת הברית ואבי הבן מברך שהחיינו.

The father, operator or any one else present says, "Blessed art Thou, O Lord, our God, King of the Universe, Who, from the womb didst sanctify the well-beloved (Isaac), and didst set Thy statute in his flesh, and seal his offspring with the sign of the holy covenant. On this account, O living God, our Portion and our Rock, give command to deliver from destruction the dearly beloved of our flesh for the sake of the covenant which Thou hast set in our flesh. Blessed art Thou, O Lord, Who makest the covenant." The father of the child recites the blessing "Who hast preserved us in life."**Not the custom of the Ashkenazim.

Halacha 4ד׳

המל את הגרים מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את הגרים ולהטיף ממנו דם ברית שאלמלא דם הברית לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי.

One who circumcises proselytes says the blessing, "Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, Who hast sanctified us with Thy commandments and commanded us to circumcise proselytes and draw from them the blood of the covenant. For if it were not for the blood of the covenant, Heaven and Earth would not have endured, even as it is said "Were it not for My Covenant by day and night, I would not have appointed the ordinances of heaven and earth" (Jerem. 33-25).

Halacha 5ה׳

המל את עבדו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את העבדים ולהטיף מהן דם ברית שאלמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ ואם מל עבד של אחרים מברך על מילת העבדים והמל אדם גדול צריך לכסות ערותו עד שיברך ואחר כך מגלהו ומל אותו.

If one circumcises his own bondman, he says the blessing, "Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, Who hast sanctified us with Thy commandments and commanded us to circumcise bondmen and draw from them blood of the covenant; for if it were not for the blood of the covenant, Heaven and Earth would not exist. If one circumcises a bondman belonging to other persons, the formula recited is … "concerning the circumcision of bondmen." When an adult is circumcised, the private parts must be covered till after the blessing has been said; and then uncovered while the circumcision is performed.

Halacha 6ו׳

גר שמל קודם שנתגייר וקטן שנולד כשהוא מהול כשמטיפין ממנו דם ברית אינן צריכין ברכה וכן אנדרוגינוס אין מברכין על מילתו מפני שהוא אינו זכר ודאי.

If a proselyte had been circumcised before he became a proselyte, or if a male infant was born apparently circumcised, (i.e. with the prepuce deficient) no blessing is recited when a drop of blood is drawn from the virile member. So too, no blessing is said at the circumcision of an androgyne (hermaphrodite), since the subject is not positively (and exclusively) a male.

Halacha 7ז׳

עכו"ם שצריך לחתך ערלתו מפני מכה או מפני שחין שנולד בו היה אסור לישראל לחתוך לו אותה שהעכו"ם אין מעלים אותם מידי מיתה ולא מורידין אותן אליה אע"פ שנעשית מצוה ברפואה זו שהרי לא נתכוון למצוה לפיכך אם נתכוון העכו"ם למילה מותר לישראל למול אותו.

When a heathen needs to be circumcised because a wound of boil had formed in that part, an Israelite was (in ancient times) forbidden to perform the operation, on the principle that nothing is to be done to rescue idolaters from death or occasion it in their case. And this was the rule despite the possibility that this cure might be a religious act**as the patient might have wished to become an Israelite. since no such intent had been expressed. Hence, if the idolater had the intent, expressed or otherwise known, that the operation should be a ritual circumcision (of a proselyte), an Israelite may perform the operation.

Halacha 8ח׳

מאוסה היא הערלה שנתגנו בה הגוים שנאמר כי כל הגוים ערלים וגדולה היא המילה שלא נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני וביניך וגו' וכל המפר בריתו של אברהם אבינו והניח ערלתו או משכה אף על פי שיש בו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא.

The foreskin is regarded as an abomination, for which the gentiles are contemned in Scripture, as it is said "For all the nations are uncircumcised (Jer. 9-25). An important institution is Circumcision. For the Patriarch Abraham was not called perfect till he had circumcised himself, as it is said, "Walk thou before me; and be thou perfect. And I will make my covenant between Me and thee" (Gen. 17:1-2). Whoever neglects the covenant of our ancestor Abraham, and retains the foreskin or artificially obliterates the marks of circumcision, even if he has acquired much knowledge of the Torah and practises good deeds, will have no portion in the world to come.

Halacha 9ט׳

בא וראה כמה חמורה מילה שלא נתלה למשה רבינו עליה אפילו שעה אחת אף ע"פ שהיה בדרך וכל מצות התורה נכרתו עליהן שלש בריתות שנאמר אלה דברי הברית אשר צוה יי' מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב ושם הוא אומר אתם נצבים היום כולכם לעברך בברית יי' אלהיך הרי שלש בריתות ועל המילה נכרתו שלש עשרה בריתות עם אברהם אבינו ואתנה בריתי ביני וביניך אני הנה בריתי אתך והקימתי את בריתי ביני וביניך לברית עולם ואתה את בריתי תשמור זאת בריתי אשר תשמרו והיה לאות ברית והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם את בריתי הפר והקימתי את בריתי אתו לברית עולם ואת בריתי אקים את יצחק:בריך רחמנא דסייען.

Mark how strictly the observance of Circumcision is to be regarded. Moses, although he was on a journey did not receive indulgence a single hour for neglecting this duty. In connection with all the precepts of the Torah, three covenants were made with Israel; as it is said "These are the words of the covenant which the Lord commanded … beside the covenant which He made with them in Horeb" (Deut. 28:69). And in the next section it is said "Ye are standing this day all of you before the Lord your God … that thou shouldst enter into the covenant of the Lord thy God" (Deut. 29:9-11). Three covenants are here mentioned. But in connection with Circumcision, thirteen covenants were made with our ancestor Abraham: "And I will make My covenant between Me and thee" (Gen. 17:2); "As for me. behold, My covenant is with thee" (ib. 17:4); "And I will establish My covenant between Me and thee" (ib. 17:7); "for an everlasting covenant" (ib. 17:7); "And as for thee, thou shalt keep My covenant" (ib. 17:9); "This is My covenant which you shall keep" (ib. 17:10) "And it shall be a token of a covenant" (ib. 17:11); "And My covenant shall be in your flesh" (ib. 17:13); "for an everlasting covenant" (ib. 17:13); "he hath broken my covenant" (ib. 17:14); "And I will establish My covenant with him" (ib. 17:19); "for an everlasting covenant" (ib. 17:19); "But My covenant I will establish with Isaac" (ib. 17:21).