הלכות ברכות י״אBlessings 11

Halacha 1א׳

כל הברכות כולן פותח בהם בברוך וחותם בהם בברוך חוץ מברכה אחרונה של קריאת שמע וברכה הסמוכה לחבירתה וברכת הפירות והדומה לה וברכת עשיית המצות ומאלו הברכות שאמרנו שהן דרך שבח והודיה יש מהן פותח בברוך ואינו חותם בברוך ויש מהן שהוא חותם בברוך ואינו פתוח בברוך אלא מעט מברכת המצות כגון ברכת ספר תורה ורואה קברי ישראל מאלו שהן דרך שבח והודייה אבל שאר ברכות המצות כולן פותח בהן בברוך ואינו חותם.

All blessings begin with the formula "Blessed art Thou O Lord" and conclude with the same formula; with the exception of the blessing said after the recital of the Shema, or a blessing immediately following a blessing connected with it, the blessing for fruits, and similar blessings as well as those said at the fulfillment of religious duties. Among these blessings, of which we have spoken, and which are in the nature of praise and thanksgiving, some begin with the formula "Blessed art Thou, etc." but do not so conclude; while others conclude with this formula but do not begin with it. There are still a few blessings recited at the fulfilment of religious duties, such as the blessing said at the reading of the Law and that said on viewing the graves of Israelites, which are in the nature of praise and thanksgiving (and nevertheless open and close with the formula "Blessed art Thou etc"). All other blessings said at the fulfilment of religious duties, begin with the formula "Blessed art Thou" but do not so conclude.

Halacha 2ב׳

יש מצות עשה שאדם חייב להשתדל ולרדוף עד שיעשה אותה כגון תפילין וסוכה ולולב ושופר ואלו הן הנקראין חובה לפי שאדם חייב על כל פנים לעשות ויש מצוה שאינה חובה אלא דומין לרשות כגון מזוזה ומעקה שאין אדם חייב לשכון בבית החייב מזוזה כדי שיעשה מזוזה אלא אם רצה לשכון כל ימיו באהל או בספינה ישב וכן אינו חייב לבנות בית כדי לעשות מעקה וכל מצות עשה שבין אדם למקום בין מצוה שאינה חובה בין מצוה שהיא חובה מברך עליה קודם לעשייתה.

There are some affirmative precepts in regard to which there is an obligation sedulously to strive to fulfil them; as, for example, to put on phylacteries, dwell in a booth on the feast of Tabernacles, take in the hand a palm branch together with the other plants on that feast, hear the sound of the ram's horn on the New Year. These are termed obligatory because there is an unconditional obligation to fulfill them. Again there are religious duties which are not obligatory but are in a sense permissive; for example, to affix a Mezuzah to the doors of a house or build a parapet on the roof; since there is no obligation to dwell in a house that requires a Mezuzah to be affixed to it. One may, if one chooses, live all one's lifetime in a tent or on a ship. Similarly there is no obligation to build a house in order to erect a parapet round the roof. Every duty to God, whether permissive or obligatory, requires a blessing to be said before its fulfilment.

Halacha 3ג׳

וכן כל המצות שהן מדברי סופרים בין מצוה שהיא חובה מדבריהם כגון מקרא מגילה והדלקת נר בשבת והדלקת נר חנוכה בין מצות שאינן חובה כגון עירוב ונטילת ידים מברך על הכל קודם לעשייתן אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות והיכן צונו בתורה שכתוב בה אשר יאמרו לך תעשה נמצא ענין הדברים והצען כך הוא אשר קדשנו במצותיו שציוה בהן לשמוע מאלו שצונו להדליק נר של חנוכה או לקרות את המגילה וכן שאר כל המצות שמדברי סופרים.

So too, all religious duties ordained by the Scribes, whether these are according to their dicta, obligatory; (for example, to read the Scroll of Esther on the Feast of Lots, to kindle lights on the Eve of the Sabbath and during the feast of Chanucah); or whether these duties are optional,—for example, to make an Erub*Setting aside food on the eve of a festival, to permit the cooking of food on the festival for the Sabbath, or on the eve of a Sabbath to permit carrying on the Sabbath in a court or a town. or to wash the hands*for prayers or meals. all require, before they are performed, the recital of a blessing, containing the formula "Who hast sanctified us with Thy commandment and commanded us (to perform that particular duty). Where in the Torah did God so command us? In the text (Deut. 17:11) "… and according to the judgment which they tell thee, thou shalt do." Hence, the meaning and purport of the Benedictory formula is as follows "Who hast sanctified us with Thy commandments among which Thou hast commanded us to give heed to those spiritual leaders who ordained that we should kindle the Chanucah light or read the Scroll of Esther." This applies to all the other duties ordained by the Scribes.