ויקרא רבה י״טVayikra Rabbah 19

Section 1א׳

וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים וגו' (ויקרא טו, כה), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שיר השירים ה, יא): רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז וגו', רֹאשׁוֹ זוֹ תּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה קָדְמָה תוֹרָה לִבְרִיאַת עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, ל): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וגו', וְיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ד): כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ וגו'. כֶּתֶם פָּז, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, דְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִבְּרֵאשִׁית חֲרוּתִים מִכֶּתֶם פָּז, (שיר השירים ה, יא): קְוֻצוֹתָיו תַּלְתַּלִּים, זֶה הַסִּרְגּוּל, (שיר השירים ה, יא): שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב, אֵלּוּ קוֹצֵי הָאוֹתִיּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר תַּלְתַּלִּים בְּמִי הֵן מִתְקַיְּמוֹת בְּמִי שֶׁמַּשְׁחִיר וּמַעֲרִיב בָּהֶן. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין הַשְּׁחָרָה וְהַעֲרָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, מא): מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ, לְמֹד מֵאֵלִיָּהוּ עַל יְדֵי שֶׁהִשְׁחִיר וְהֶעֱרִיב בַּתּוֹרָה וְלֹא כְּבָר זִמַּנְתִּי לוֹ עוֹרְבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, ו): וְהָעֹרְבִים מְבִאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר וגו', מֵהֵיכָן הָיוּ מְבִיאִין לוֹ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל יְהוֹשָׁפָט, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין הַשְּׁחָרָה וְהַעֲרָבָה בְּפַרְנָסָה, מִנַּיִן, מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ, כָּךְ אִם אֵין אָדָם נַעֲשָׂה אַכְזָרִי עַל גּוּפוֹ וְעַל בָּנָיו וְעַל בֵּיתוֹ כָּעוֹרֵב הַזֶּה, אֵינוֹ זוֹכֶה לְדִבְרֵי תוֹרָה. רַבִּי אַסֵּי הֲוָה עַסְקָן, חָמֵי חַד עוֹרֵב עָבֵיד קֵן עָבֵיד בֵּיעִין, עָבֵיד אֶפְרוֹחִין, נַסְבִינוּן וְיַהֲבִינוּן בְּקִידְרְתָא חֲדַתָּא וַאֲשַׁע בְּאַפֵּיהוֹן תְּלָתָא יוֹמִין, בָּתַר תְּלָתָא יוֹמִין פָּתַח בְּאַפֵּיהוֹן לְמֵידַע מָה אִינוּן עָבְדִין, אַשְׁכַּח יַתְהוֹן דְּעָבְדִין צוֹאָה, וְצוֹאָה עָבְדָה יַתּוּשִׁין וַהֲווֹ פָּרְחִין לְעֵיל מִנְהוֹן וְאָכְלִין לְהוֹן, קָרָא עֲלֵיהֶן הָדֵין פְּסוּקָא: מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר אֵין רִנָּה שֶׁל תּוֹרָה אֶלָּא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א, ח): וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. רֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה פָּשֵׁיט קְרָאֵי וְכַד הֲוָה מָטֵי בְּאִילֵין קְרָאֵי (משלי לא, טו): וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה (איכה ב, יט): קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה, הָיָה אוֹמֵר יָפֶה לִמְּדַנִי רַבִּי יוֹחָנָן, חָזַר וְאָמַר לֵית אַתּוּן חָמִין אוּלְפָנִי מַה נָּהֵיר בְּאַפִּי וְלָמָּה דַּהֲוָה דְּלֵילָא וְדִימָמָא.

“And a woman, if her bloody discharge will flow many days not at the time of her menstruation, or if it will flow beyond her menstruation; for all the days of the discharge of her impurity she shall be like during the days of her menstruation; she is impure” (Leviticus 15:25). “And a woman, if her bloody discharge will flow many days,” this is what the verse said: “His head is the finest gold; [his locks are curls, black as a raven]” (Song of Songs 5:11). “His head [rosho],” this is Torah, as it is written: “The Lord made me at the beginning [reshit] of His way” (Proverbs 8:22), as Rav Huna said in the name of Reish Lakish: The Torah preceded creation of the world by two thousand years, as it is stated: “I was with Him, as a protégé; [I was a delight day after day]” (Proverbs 8:30), and the day of the Holy One blessed be He is one thousand years, as it is stated: “For one thousand years in Your eyes [are like yesterday]” (Psalms 90:4). “The finest gold,” these are matters of Torah, as it is stated: “They are more desirable than gold, than quantities of fine gold” (Psalms 19:11). Matters that were created from the beginning were engraved in the finest gold. “His locks are curls [taltalim],” this is the scoring. “Black [sheḥorot] as a raven [kaorev],” these are the strokes of the letters – this is the statement of Rabbi Eliezer. Rabbi Yehoshua says: In whom are the piles [of halakhot] sustained? It is in one who begins early [mashḥir] and ends late [maariv] in their [study]. Rabbi Shmuel bar Ami said: Matters of Torah require beginning early and ending late, as it is stated: “Who prepares for the raven its prey, [when its young cry to God, wandering without food]?” (Job 38:41). Learn from Elijah. Through his beginning early and ending late in Torah, did I not already appoint ravens for him, as it is stated: “The ravens would bring him bread and meat….” (I Kings 17:6). From where would they bring it to him? It was from the table of Yehoshafat. Rabbi Shmuel bar Ami said: Matters of Torah require beginning early and ending late. From where will sustenance come? “Who prepares for the raven its prey, [when its young cry to God, wandering without food]?” So too, if a person does not become cruel to his body, to his children, and to his household, like this raven, he will not merit matters of Torah. Rabbi Asi was inquisitive. He saw a certain raven. It prepared a nest, produced eggs, produced fledglings. He took them and placed them in a new pot and sealed it over them for three days. After three days, he opened it to see what they were doing. He found that they had produced excrement, the excrement produced gnats, and [the ravens] were flying above them and eating them. He read this verse in their regard. “Who prepares for the raven its prey, [when its young cry to God, wandering without food]?” Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish, Rabbi Yoḥanan said: The song of Torah is only at night, as it is stated: “Arise, sing out at night” (Lamentations 2:19). Reish Lakish said: During the day and at night, as it is stated: “You shall ponder it day and night” (Joshua 1:8). Reish Lakish was interpreting verses and when he would arrive at these verses: “She rises while it is yet night” (Proverbs 31:15), [and] “Arise, sing out at night” (Lamentations 2:19), he said: Rabbi Yoḥanan taught me well. He then said: Do you not see how my Torah study shines on my face? Why? It is because it is during the day and at night.

Section 2ב׳

רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִין פָּתַר קְרָא בִּתְלוּלִית זוֹ שֶׁל עָפָר, מִי שֶׁטִּפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר מִי יָכוֹל לְקַצּוֹת אֶת זוֹ, מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר הֲרֵינִי קוֹצֵץ שְׁתֵּי מַשְׁפָּלוֹת הַיּוֹם, שְׁתֵּי מַשְׁפָּלוֹת לְמָחָר, עַד שֶׁאֲנִי קוֹצֵץ אֶת כֻּלָּהּ. כָּךְ מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר מִי יָכוֹל לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה, נְזִיקִין שְׁלשִׁים פְּרָקִים, כֵּלִים שְׁלשִׁים פְּרָקִים. מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר, הֲרֵינִי שׁוֹנֶה שְׁתֵּי הֲלָכוֹת הַיּוֹם שְׁתֵּי הֲלָכוֹת לְמָחָר עַד שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אָמַר רַבִּי אַמֵּי (משלי כד, ז): רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְכִכָּר תָּלוּי בַּאֲוִירוֹ שֶׁל בַּיִת, מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר מִי יָכוֹל לְהוֹרִיד אֶת זֶה, מִי שֶׁפִּקֵּחַ אוֹמֵר וְלֹא אַחֵר תְּלָאוֹ, אֶלָּא מֵבִיא שְׁנֵי קָנִים וּמְסַפְּקָן זֶה לָזֶה וּמוֹרִידוֹ. כָּךְ מִי שֶׁטִּפֵּשׁ אוֹמֵר מִי יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבְּלִבּוֹ שֶׁל חָכָם, מִי שֶׁפִּקֵּחַ אוֹמֵר וְהוּא לֹא מֵאַחֵר לְמָדָהּ, אֶלָּא הֲרֵינִי לוֹמֵד שְׁתֵּי הֲלָכוֹת הַיּוֹם וּשְׁתַּיִם לְמָחָר עַד שֶׁאֲנִי לוֹמֵד אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לִטְרַסְקָל נָקוּב שֶׁשָּׂכַר בְּעָלָיו פּוֹעֲלִים לְמַלֹאתוֹ, מִי שֶׁטִּפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר, מָה אֲנִי מוֹעִיל, מַכְנִיס בָּזוֹ וּמוֹצִיא בָּזוֹ, מִי שֶׁפִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר, וְלֹא שְׂכַר כָּל חָבִית וְחָבִית אֲנִי נוֹטֵל. כָּךְ מִי שֶׁהוּא טִפֵּשׁ מַהוּ אוֹמֵר מָה אֲנִי מוֹעִיל לִלְמֹד תּוֹרָה וּמְשַׁכְּחָהּ, מִי שֶׁהוּא פִּקֵּחַ מַהוּ אוֹמֵר וְלֹא שְׂכַר יְגִיעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן. אָמַר רַבִּי זְעִירָא אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן קוֹצִין בַּתּוֹרָה, תַּלְתַּלֵּי תַּלְתַּלִּים, הֵן יְכוֹלִין לְהַחְרִיב אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְלַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ תֵּל, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, יז): וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי בַּר חֲגַאי [בשם] רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי, קְרוֹבָה [קרובץ] אִם מִתְכַּנְסִים כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהַלְבִּין כָּנָף אֶחָד שֶׁל עוֹרֵב אֵינָן יְכוֹלִין, כָּךְ אִם מִתְכַּנְסִים כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לַעֲקֹר דָּבָר אֶחָד מֵהַתּוֹרָה אֵינָן יְכוֹלִין, מִמִּי אַתְּ לָמֵד מִשְׁלֹמֹה, עַל יְדֵי שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה עָלָה קַטֵיגוֹרוֹ, וּמִי קִטְרְגוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר יוּ"ד שֶׁל יַרְבֶּה קִטְרְגוֹ. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן סֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה עָלָה וְנִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲקָרַנִי שְׁלֹמֹה וַעֲשָׂאַנִי פְּלַסְתֵּר, שֶׁכָּל דְּיָתֵיקֵי שֶׁשְּׁנַיִם וּשְׁלשָׁה דְּבָרִים בְּטֵלִין הֵימֶנָּה כֻּלָּהּ בְּטֵלָה, וַהֲרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר יו"ד מִמֶּנִּי, כְּתִיב (דברים יז, יז): וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, וְהִרְבָּה לוֹ. (דברים יז, טז): לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְהִרְבָּה לוֹ סוּסִים. לֹא יַרְבֶּה לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, וְהִרְבָּה לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צֵא לְךָ, הֲרֵי שְׁלֹמֹה בָּטֵל וּמֵאָה כַּיּוֹצֵא בוֹ, וְיו"ד מִמְךָ אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר יו"ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁמָהּ שֶׁל שָׂרָה, חֲלָקוֹ לִשְׁנַיִם חֶצְיוֹ לְאַבְרָהָם וְחֶצְיוֹ לְשָׂרָה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה יו"ד שֶׁל שָׂרָה עָלְתָה וְנִשְׁתַּטְחָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲקַרְתַּנִי מִשְּׁמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ צַדֶּקֶת. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צֵא, לְשֶׁעָבַר הָיִית בִּשְׁמָהּ שֶׁל נְקֵבָה בְּסוֹפָהּ שֶׁל תֵּבָה, אֲבָל עַכְשָׁיו הֲרֵינִי נוֹתְנֵךְ בִּשְׁמוֹ שֶׁל זָכָר בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל תֵּבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר יג, טז): וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. (דברים ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, אִם אַתְּ עוֹשֶׂה דָּלֶ"ת רֵי"שׁ, אַתָּה מַחְרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. (שמות לד, יד): כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה רֵי"שׁ דָּלֶ"ת, נִמְצָא אַתְּ מַחְרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. (ויקרא כב, לב): וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה חֵי"ת ה"א נִמְצָא מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. (תהלים קנ, ו): כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה הֵ"א חֵי"ת אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. (ירמיה ה, יב): כִּחֲשׁוּ בַּה', אִם אַתָּה עוֹשֶׂה בֵּי"ת כָּ"ף מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. (הושע ה, ז): בַּה' בָּגָדוּ, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה בֵּי"ת כָּ"ף, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם. (שמואל א ב, ב): אֵין קָדוֹשׁ כַּה', אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כָּ"ף בֵּי"ת אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. (שמואל א ב, ב): כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, אָמַר רַב אַבָּא בַּר כַּהֲנָא כֹּלָּה בָּלֶה וְאַתְּ לֵית בָּלֶה, כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, אֵין לְבַלּוֹתֶךָ.

Rabbi Ḥanin of Tzippori interpreted the verse regarding a mound of dirt. One who is foolish, what does he say? Who can remove this? One who is clever, what does he say? I will remove two basketsful today, two basketsful tomorrow, until I remove it all. So too, one who is foolish says: Who can study the Torah? Nezikin is thirty chapters, is thirty chapters. One who is clever, what does he say? I will study two halakhot today and two halakhot tomorrow, until I study all the Torah in its entirety. Rabbi Ami said: “Wisdom is lofty to a fool” (Proverbs 24:7). Rabbi Yoḥanan said: [This is analogous] to a loaf that is suspended in the air in a house. One who is foolish says: Who can take this down? One who is clever says: Did another not suspend it? He brings two reeds and attaches them to one another and takes it down. So too, one who is foolish says: Who can learn all the Torah that is in the heart of the Sage? One who is clever says: Did he not learn it from another? Rather, I will study two halakhot today and two tomorrow until I study all the Torah in its entirety. Rabbi Levi said: [This is analogous] to a perforated basket whose owner hired workers to fill it. One who is foolish, what does he say? What am I accomplishing? I fill it from here and it flows out from there. One who is clever, what does he say? Do I not receive a salary for each and every barrel? So too, one who is foolish, what does he say? What do I accomplish by studying Torah and forgetting it? One who is clever, what does he say? Does the Holy One blessed be He not give reward for effort? Rabbi Ze’ira said: Even matter that you see as dots [kotzim] in the Torah, they are heaps upon heaps [tilei tilim]; they have the capability to destroy the world and to render it a mound [tel], just as it says: “It shall be an eternal mound, it shall not be rebuilt” (Deuteronomy 13:17). Rabbi Alexandri bar Ḥagai said Rabbi Alexandri Kerova: If all the nations of the world were to assemble to whiten one wing of the raven, they would be unable to do so. So too, if all the nations of the world were to assemble to uproot one matter from the Torah, they would be unable to do so. From whom do you learn this? It is from Solomon. Because he sought to uproot one letter from the Torah, a prosecutor arose. Who prosecuted him? Rabbi Yehoshua ben Levi said: The yod of yarbeh prosecuted him. Rabbi Shimon taught: The book of Deuteronomy ascended and prostrated itself before the Holy One blessed be He. It said before Him: ‘Master of the universe, Solomon has uprooted me and rendered me an invalid document, as any document in which two or three matters are invalidated from it, it is completely invalidated. King Solomon sought to uproot a yod from me. It is written: “He shall not amass wives for himself” (Deuteronomy 17:17), but he amassed for himself. “He shall not amass horses for himself” (Deuteronomy 17:16), but he amassed horses for himself. “And silver and gold he shall not amass” (Deuteronomy 17:17), but he amassed silver and gold for himself.’ The Holy One blessed be He said to it: ‘Go; Solomon and one hundred like him will be void, and a yod from you will never be void.’ Rav Huna said in the name of Rav Aḥa: The yod that the Holy One blessed be He took from the name of Sarah, He divided it in two and gave half to Abraham and half to Sarah. Rabbi Yehoshua ben Korḥa said: The yod of Sarah ascended and prostrated itself before the Holy One blessed be He. It said before Him: ‘Master of the universe, You uprooted me from the name of that righteous woman.’ The Holy One blessed be He said to it: ‘Go; in the past you were in the name of a female at the end of the word, but now, I will place you in the name of a male at the beginning of the word.’ That is what is written: “Moses called Hoshea bin Nun, Joshua [Yehoshua]” (Numbers 13:16). “Hear Israel, the Lord is our God, the Lord is one [eḥad]” (Deuteronomy 6:4); if you render the dalet a reish, you destroy the world in its entirety. “For you shall not prostrate yourself to another [aḥer] god” (Exodus 34:14); if you render the reish a dalet, you destroy the world in its entirety. “You shall not profane [yeḥalelu] My holy name” (Leviticus 22:32); if you render the ḥet a heh, it will result in you destroying the world in its entirety. “Let all who breathe, praise [tehalel] the Lord, Halleluya” (Psalms 150:6); if you render the heh a ḥet, you destroy the world. “They have denied the Lord” (Jeremiah 5:12); if you render the bet a kaf, you destroy the world. “They have betrayed the Lord [baHashem]” (Hosea 5:7); if you render the bet a kaf, you destroy the world. “There is none sacred like the Lord [kaHashem]” (I Samuel 2:2); if you render the kaf a beit, you destroy the world. “There is none besides You [ein biltekha]” (I Samuel 2:2); Rabbi Abba bar Kahana said: Everything erodes [bala], but You do not erode. Ein biltekha, none outlasts You [ein levalotekha].

Section 3ג׳

רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן פְּתַר קְרָא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שיר השירים ה, יא): שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שיר השירים ה, טו): מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים, וּכְתִיב (נחום ב, ה): מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִים כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ, אֶלָּא אֵלּוּ בְּנֵי תּוֹרָה שֶׁהֵן נִרְאִין כְּעוּרִים וּשְׁחוֹרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק פָּתַר קְרָיָא בְּפָרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאוֹת כְּאִלּוּ הֵן כְּעוּרוֹת וּשְׁחוֹרוֹת לְאָמְרָן בָּרַבִּים, כְּגוֹן הִלְכוֹת זִיבָה וּנְגָעִים נִדָּה וְיוֹלֶדֶת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי הֵן עֲרֵבוֹת עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, ד): וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם וגו', תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן שֶׁהֲרֵי פָּרָשַׁת זָב וְזָבָה לֹא נֶאֶמְרוּ כְּאַחַת אֶלָּא זוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְזוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ (ויקרא טו, ב): אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ (ויקרא טו, כה): וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ וגו'.

Rabbi Yehuda bar Rabbi Simon interpreted the verse regarding Torah scholars. One verse says: “Black like ravens” and one verse says: “His appearance is like Lebanon, choice like cedar” (Song of Songs 5:15), and it is written: “Their appearance is like torches, they dash like lightning” (Nahum 2:5). Rather, these are Torah personalities, who appear ugly and black in this world, but in the future, “their appearance is like torches.” Rabbi Shmuel bar Yitzḥak interpreted the verse regarding the portions of the Torah. Even though they appear as though they are too ugly and black to recite them in public, e.g., the halakhot of discharges, leprosy, a menstruating woman, and a woman who has given birth, the Holy One blessed be He said: ‘They are pleasant to Me,’ as it is stated: “The offering of Judah and Jerusalem will be pleasant to the Lord…” (Malachi 3:4). Know that it is so, as the portion regarding the male who experiences a discharge and the female who experiences a discharge were not stated as one; rather, this one by itself, and that one by itself. “Any man, when he has a discharge from his flesh” (Leviticus 15:2). “And a woman, if her bloody discharge will flow…” (Leviticus 15:25).