ויקרא רבה י׳Vayikra Rabbah 10

Section 1א׳

קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וגו' (ויקרא ח, ב), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים מה, ח): אָהַבְתָּ צֶדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע וגו'. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי עֲזַרְיָה פָּתַר קְרָיָא בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל סְדוֹמִיִּים אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נִשְׁבַּעְתָּ שֶׁאִי אַתָּה מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נד, ט): כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי, מַבּוּל שֶׁל מַיִם אִי אַתָּה מֵבִיא מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ אַתָּה מֵבִיא, מַה אַתָּה מַעֲרִים עַל הַשְּׁבוּעָה, אִם כֵּן לֹא יָצָאתָ יְדֵי שְׁבוּעָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יח, כה): חָלִלָה לְךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, אָמַר לְפָנָיו (בראשית יח, כה): חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט, אִם מִשְׁפָּט אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֵין כָּאן עוֹלָם אִם עוֹלָם אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֵין כָּאן מִשְׁפָּט, אַתְּ בָּעֵי תְּפוֹשׂ חַבְלָא בִּתְרֵין רֵישֵׁי, בָּעֵית עַלְמָא וּבָעֵית דִּינָא דְּקוּשְׁטָא אִם אֵין אַתְּ מְוַתֵּר צִיבְחַר לֵית עוֹלָמָךְ יָכֵיל קָאֵים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם (תהלים מה, ח): אָהַבְתָּ צֶדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, אָהַבְתָּ לְצַדֵּק בְּרִיּוֹתַי וְשָׂנֵאתָ מִלְּחַיְּבָן (תהלים מה, ח): עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ, מַהוּ מֵחֲבֵרֶיךָ, אָמַר לוֹ חַיֶּיךָ שֶׁעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁמִּנֹּחַ עַד אֶצְלְךָ עִם אֶחָד מֵהֶם לֹא דִבַּרְתִּי וְעִמְּךָ אֲנִי מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ.

“Take Aaron, and his sons with him, and the vestments, and the anointing oil, and the bull of the sin offering, and the two rams, and the basket of unleavened bread” (Leviticus 8:2). “Take Aaron, and his sons with him….” That is what the verse said: “You love righteousness and detest wickedness…” (Psalms 45:8). Rabbi Yudan interpreted the verse regarding Abraham our patriarch. When he asked for mercy on the people of Sodom, he said before Him: ‘Master of the universe, You took an oath that you will not bring a flood to the world.’ That is what is written: “For, this is for Me like the waters of Noah, [as I took an oath that the waters of Noah would no longer pass over the earth]” (Isaiah 54:9). ‘A flood of water You will not bring, but a flood of fire You will bring? Are You going to employ artifice regarding the oath? If so, You have not fulfilled Your oath.’ That is what is written: “Far be it from You to perform a matter like this” (Genesis 18:25). He said before Him: ‘“Far be it from You; shall the Judge of all the earth not execute justice?” (Genesis 18:25). If it is justice You seek, there will be no world. If it is the world that You seek, there can be no justice. You seek to hold the rope at both ends; You seek the world and You seek true justice. If You do not concede somewhat, Your world will be unable to exist.’ The Holy One blessed be He said to Abraham: ‘“You love righteousness and detest wickedness” – you love to vindicate My creations and you detest condemning them. “Therefore, God your God, has anointed you with the oil of joy over your counterparts”’ (Psalms 45:8). What is “over your counterparts”? He said to him: ‘As you live, in the ten generations from Noah until you, I did not speak with any of them, but with you I speak,’ as it is stated: “The Lord said to Abram: You, go” (Genesis 12:1).

Section 2ב׳

רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַר קְרָיָא בִּישַׁעְיָה, אָמַר יְשַׁעְיָה מְטַיֵּל הָיִיתִי בְּבֵית תַּלְמוּדִי וְשָׁמַעְתִּי קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֶרֶת (ישעיה ו, ח): אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ, שָׁלַחְתִּי אֶת מִיכָה וְהָיוּ מַכִּין אוֹתוֹ בַּלֶּחִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מיכה ד, יד): בַּשֵּׁבֶט יַכּוּ עַל הַלְּחִי, שָׁלַחְתִּי אֶת עָמוֹס וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ פְּסִילוּס, דְּאָמַר רַבִּי פִּנְחָס לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עָמוֹס, שֶׁהָיָה עָמוּס בִּלְשׁוֹנוֹ, מֵעַתָּה אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יְשַׁעְיָה, בָּנַי טַרְחָנִין סַרְבָנִים הֵם, אִם אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ לְהִתְבַּזּוֹת וְלִלְקוֹת מִבָּנַי אַתְּ הוֹלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי, וְאִם לָאו אֵין אַתָּה הוֹלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי, אָמַר לוֹ עַל מְנָת כֵּן (ישעיה נ, ו): גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים, וְאֵינִי כְּדַאי לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּת אֵצֶל בָּנֶיךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְשַׁעְיָה אָהַבְתָּ צֶדֶק, אָהַבְתָּ לְצַדֵּק אֶת בָּנַי, וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, שֶׁשָּׂנֵאתָ מִלְּחַיְּבָן, עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ, מַהוּ מֵחֲבֵרֶיךָ, אָמַר לוֹ חַיֶּיךָ כָּל הַנְּבִיאִים קִבְּלוּ נְבוּאוֹת נָבִיא מִן נָבִיא (במדבר יא, כה): וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וגו' (מלכים ב ב, טו): וַיֹּאמְרוּ נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל אֱלִישָׁע, אֲבָל אַתְּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה סא, א): רוּחַ ה' אֱלֹהִים עָלָי יַעַן מָשַׁח וגו', חַיֶּיךָ שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים נְבוּאוֹת פְּשׁוּטוֹת וְאַתְּ נֶחָמוֹת כְּפוּלוֹת (ישעיה נא, ט): עוּרִי עוּרִי, (ישעיה נא, יז): הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, (ישעיה סא, י): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ, (ישעיה נא, יב): אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם, (ישעיה מ, א): נַחֲמוּ נַחֲמוּ.

Rabbi Azarya in the name of Rabbi Yehuda bar Simon interpreted the verse regarding Isaiah. Isaiah said: ‘I was at leisure in my study hall, and I heard the voice of the Holy One blessed be He saying: “Whom shall I send and who will go for us?” (Isaiah 6:8). [God said:] I sent Micah, and they were striking him on his cheek. That is what is written: “With a rod they strike on the cheek” (Micah 4:14). I sent Amos and they would call him stutterer, as Rabbi Pinḥas said: Why was his name called Amos? It was because he was cumbrous [amus] of tongue. Now, “whom shall I send and who will go for us?” “I said: Here I am, send me” (Isaiah 6:8). The Holy One blessed be He said to him: ‘Isaiah, My children, they are troublesome and insubordinate. If you accept upon yourself to be demeaned and to be stricken by My children, you will go on My mission, but if not, you will not go on My mission.’ He said to Him: ‘[I am willing to accept] this condition; “I gave my body to those who smite and my cheeks to those who pluck” (Isaiah 50:6). But I am not worthy to go on a mission to Your children.’ The Holy One blessed be He said to him: ‘Isaiah, “you love righteousness,” you love to vindicate My children; “and detest wickedness,” you detest condemning them. “Therefore, God your God, has anointed you.”’ What is “over your counterparts”? He said to him: ‘As you live, all the prophets received their prophetic capacity from a prophet: “He drew from the spirit that was upon him [and placed it upon the seventy elders…they prophesied]” (Numbers 11:25). “They said: The spirit of Elijah has rested upon Elisha” (II Kings 2:15). But you, from the mouth of the Holy One blessed be He: “The spirit of the Lord God is upon me, because the Lord has anointed…” (Isaiah 61:1). As you live, all the prophets prophesy simple prophecies, but you [will receive] compound prophecies of consolation: “Awaken, awaken, [clothe yourself with splendor…]” (Isaiah 51:9), “awaken yourself, awaken yourself, [arise, O Jerusalem…]” (Isaiah 51:17), “I will be gladdened [sos asis]” (Isaiah 61:10), “I, I [am He who comforts you…]” (Isaiah 51:12), “Comfort, comfort [My people, says your God]”’ (Isaiah 40:1).

Section 3ג׳

רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא פָּתַר קְרָיָא בְּאַהֲרֹן, בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, בַּתְּחִלָּה הָלְכוּ אֵצֶל חוּר, אָמְרוּ לוֹ (שמות לב, א): קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים, כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמַע לָהֶן עָמְדוּ עָלָיו וַהֲרָגוּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ב, לד): גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם וגו', וְזֶהוּ דָּמוֹ שֶׁל חוּר, (ירמיה ב, לד): לֹא בַמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים כִּי עַל כָּל אֵלֶּה, עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר כָּךְ הָלְכוּ אֵצֶל אַהֲרֹן, אָמְרוּ לוֹ: קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אַהֲרֹן כֵּן מִיָּד נִתְיָרֵא, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שמות לב, ה): וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו, נִתְיָרֵא מֵהַזָּבוּחַ לְפָנָיו, אָמַר אַהֲרֹן מָה אֶעֱשֶׂה הֲרֵי הָרְגוּ אֶת חוּר שֶׁהָיָה נָבִיא, עַכְשָׁיו אִם הוֹרְגִים אוֹתִי שֶׁאֲנִי כֹּהֵן מִתְקַיֵּם עֲלֵיהֶם הַמִּקְרָא שֶׁכָּתוּב (איכה ב, כ): אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא, וּמִיָּד הֵם גּוֹלִין. דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא אַהֲרֹן, מָה רָאָה אִם בּוֹנִין הֵם אוֹתוֹ, זֶה מֵבִיא צְרוֹר וְזֶה אֶבֶן וְנִמְצֵאת מְלַאכְתָּם כָּלָה בְּבַת אַחַת, מִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי בּוֹנֶה אוֹתוֹ, אֲנִי מִתְעַצֵּל בִּמְלַאכְתִּי וְרַבֵּינוּ משֶׁה יוֹרֵד וּמַעֲבִירָהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה. וּמִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי בּוֹנֶה אוֹתוֹ אֲנִי בּוֹנֶה אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שמות לב, ה): וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לַה' מָחָר, חַג לָעֵגֶל מָחָר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא חַג לַה' מָחָר, דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא אַהֲרֹן, מָה רָאָה, אָמַר אַהֲרֹן אִם בּוֹנִין הֵן אוֹתוֹ, הַסִּרְחוֹן נִתְלָה בָּהֶן, מוּטָב שֶׁיִּתָּלֶה הַסִּרְחוֹן בִּי וְלֹא בְּיִשְׂרָאֵל, רַבִּי אַבָּא בַּר יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁנִּתְגָּאֶה לִבּוֹ עָלָיו וְלָקַח אֶת הַסַּיִּף לַחְתֹּךְ אֶת אָבִיו, אָמַר לוֹ פַּדְגוֹגוֹ אַל תְּיַגַּע אֶת עַצְמְךָ תֵּן לִי וַאֲנִי חוֹתֵךְ, הֵצִיץ הַמֶּלֶךְ עָלָיו אָמַר לוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי לְהֵיכָן הָיְתָה כַּוָּנָתְךָ, מוּטָב שֶׁיִּתָּלֶה הַסִּרְחוֹן בְּךָ וְלֹא בִּבְנִי, חַיֶּיךָ מִן פָּלָטִין דִּידִי לֵית אַתְּ זָיַיע וּמוֹתַר פָּתוֹרִי אַתְּ אָכֵיל, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אֲנוֹנָס אַתְּ נָסֵיב. כָּךְ מִן פָּלָטִין דִּילִי לֵית אַתְּ זָיַיע (ויקרא כא, יב): וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא, וּמוֹתַר פָּתוֹרִי אַתְּ אָכֵיל, (ויקרא ב, ג): וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֲנוֹנָס אַתְּ נָסֵיב, אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁנִּתְּנוּה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַהֲרֹן, אָהַבְתָּ צֶדֶק, אָהַבְתָּ לְצַדֵּק אֶת בָּנַי, וְשָׂנֵאתָ מִלְּחַיְבָן, עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ, אָמַר לוֹ חַיֶּיךָ שֶׁמִּכָּל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא נִבְחַר לִכְהֻנָּה גְדוֹלָה אֶלָּא אַתָּה (ויקרא ח, ב): קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ.

Rabbi Berekhya in the name of Rabbi Abba bar Kahana interpreted the verse regarding Aaron. When Israel performed that act, initially they approached Ḥur. They said to him: ‘Rise, craft for us a god.’ When he did not heed them, they stood against him and killed him. That is what is written: “Moreover, on the edge of your garments the blood…is found” (Jeremiah 2:34); this is the blood of Ḥur. “You did not find it while excavating; rather on all these [eleh]” (Jeremiah 2:34), because they committed [the sin of declaring]: “This is [eleh] your god, Israel” (Exodus 32:4). Afterward, they approached Aaron. They said to him: “Rise, craft for us a god” (Exodus 32:1). When Aaron heard this, he was immediately afraid. That is what is written: “Aaron saw [vayar] and he built an altar [mizbe’aḥ] before him” (Exodus 32:5); he was afraid [nityareh] due to the one slaughtered [mizavuaḥ] before him. Aaron said: What shall I do? They killed Ḥur, who was a prophet. Now, if they kill me, as I am a priest, the verse that is written will be realized in their regard: “If a priest and a prophet will be killed in the Sanctuary of the Lord” (Lamentations 2:20), and they will be immediately exiled. Another matter, “Aaron saw” – what did he see? If they build it, this one will bring a pebble and this one will bring a stone and their labor will be completed all at once. But if I build it, I will be indolent in my labor, and our master, Moses, will descend and do away with the idol. And, since I am building it, I will build it in the name of the Holy One blessed be He. That is what is written: “Aaron proclaimed and said: A festival to the Lord tomorrow” (Exodus 32:5). “A festival to the calf tomorrow” is not written here, but rather, “a festival to the Lord tomorrow.” Another matter, “Aaron saw” – what did he see? Aaron said: If they build it, the corruption will be ascribed to them. It is preferable that the corruption be ascribed to me and not to Israel. Rabbi Abba bar Yudan in the name of Rabbi Abba: This is analogous to the son of kings whose heart became haughty and he took the sword to slash his father. His teacher said to him: ‘Do not exert yourself. Give it to me and I will slash.’ The king peered at him and said to him: ‘I know what your intentions were. It is preferable that the corruption be attributed to you and not to my son. As you live, you will not move from my palace, you shall partake of the remnants of my table, and you shall receive twenty-four stipends.’ So too, ‘you will not move from my palace’; “he shall not emerge from the Sanctuary” (Leviticus 21:12). ‘You shall partake of the remnants of my table’; “The remnant of the meal offering [shall be for Aaron and for his sons]” (Leviticus 2:3). ‘And you shall receive twenty-four stipends’; these are the twenty-four gifts of the priesthood that were given to Aaron and his sons. The Holy One blessed be He said to Aaron: ‘“You love righteousness,” you love to vindicate My children and detest condemning them. “Therefore, God your God, has anointed you.”’ He said to him: ‘As you live, from the entire tribe of Levi, you alone have been selected for the High Priesthood: “Take Aaron. and his sons with him”’ (Leviticus 8:2).