בראשית רבה ס״וBereshit Rabbah 66

Section 1א׳

וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם (בראשית כז, כח), כְּתִיב (איוב כט, יט): שָׁרְשִׁי פָתוּחַ אֱלֵי מָיִם וְטַל יָלִין בִּקְצִירִי, אָמַר אִיוֹב עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ דְּלָתַי פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה הָיוּ הַכֹּל קוֹצְרִין יְבֵשׁוֹת וַאֲנִי קוֹצֵר מְלִילוֹת, מַה טַּעַם שָׁרְשִׁי פָתוּחַ אֱלֵי מָיִם, אָמַר יַעֲקֹב עַל יְדֵי שֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כַּמַּיִם, זָכִיתִי לְהִתְבָּרֵךְ בְּטַל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם.

“And may God give you from the dew of the heavens.” It is written: “My root will be open to water, and dew will lie on my branch” (Job 29:19) – Job said: ‘Because my doors were wide open, everyone would reap dry crops, and I would reap full, lush kernels.’ What is the source? “My root will be open to water.” Jacob said: ‘Because I was engaged in Torah that is likened to water, I was privileged to be blessed with dew,’ as it is stated: “And may God give you from the dew of the heavens.”

Section 2ב׳

רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַח (שיר השירים ז, א): שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, אַרְבָּעָה פְּעָמִים כְּתִיב שׁוּבִי, כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לְתוֹכָן לְשָׁלוֹם וְיוֹצְאִין בְּשָׁלוֹם. הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁשְּׁלוֹם חַי הָעוֹלָמִים מִתְנַהֵג בָּהּ מֵאֹהֶל לְאֹהֶל. הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁהַכֹּהֲנִים מְשִׂימִין לָהּ שָׁלוֹם בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו, כז): וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי, וּכְתִיב (במדבר ו, כו): וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. הַשּׁוּלַמִּית אֻמָּה שֶׁשְּׁלוֹם הָעוֹלָמִים דָּר בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁאֲנִי עָתִיד לִיתֵּן בָּהּ שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ו): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁאֲנִי עָתִיד לִנְטוֹת אֵלֶיהָ שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סו, יב): כֹּה אָמַר ה' הִנְּנִי נוֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר תַּנְחוּם וְרַבִּי חָנָא בְּשֵׁם רַבִּי אִידִי אֻמָּה שֶׁעָשָׂת שָׁלוֹם בֵּינִי וּבֵין עוֹלָמִי, שֶׁאִלּוּלֵי הִיא הָיִיתִי מַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא פָּתַח (תהלים עה, ד): נְמוֹגִים אֶרֶץ וְכָל ישְׁבֶיהָ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות טו, טו): נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן. (תהלים עה, ד): אָנֹכִי תִּכַּנְתִּי, אָנֹכִי כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, (תהלים עה, ד): תִּכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶלָה, וְנִתְבַּשֵּׂם הָעוֹלָם. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מָרוֹן אוֹמֵר אֻמָּה שֶׁהִיא מְשַׁלְּמָה אִישְׂטַטְיוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵן הֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֵן הֵן בָּעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי לֵוִי אָמַר אֻמָּה שֶׁכָּל טוֹבָה שֶׁהִיא בָּאָה לָעוֹלָם אֵינָה בָּאָה אֶלָּא בִּזְכוּתָהּ, הַגְּשָׁמִים אֵינָם יוֹרְדִין אֶלָּא בִּזְכוּתָהּ, הַטְּלָלִים אֵינָם יוֹרְדִין אֶלָּא בִּזְכוּתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם, לְךָ בִּזְכוּתְךָ וּבְךָ הַדָּבָר תָּלוּי.

Rabbi Berekhya began: “Return, return, the Shulamite; return, return, and we will gaze upon you” (Song of Songs 7:1) – “return” is written four times, corresponding to the four kingdoms into which Israel entered whole and emerged whole. “The Shulamite” – it is a nation that the peace [shalom] of the One who lives forever moves with it, from tent to tent. “The Shulamite” – the nation that the priests instill peace into it every day, as it is stated: “They shall place My name” (Numbers 6:27), and it is written: “And grant you peace” (Numbers 6:26). “The Shulamite” – the nation that the One who is peace of the worlds resides in its midst, as it is stated: “They shall craft for Me a Sanctuary, and I will dwell in their midst” (Exodus 25:8). “The Shulamite” – the nation that I am destined to instill peace into it, as it is stated: “I will grant peace in the Land” (Leviticus 26:6). “The Shulamite” – the nation toward which I will direct peace; that is what is written: “So said the Lord: Behold, I will direct peace to her like a river” (Isaiah 66:12). Rabbi Shmuel bar Tanḥum and Rabbi Ḥana in the name of Rabbi Idi: A nation that made peace between Me and My world, as were it not for it, I would destroy My world. Rav Huna in the name of Rav Aḥa began: “The earth and all its inhabitants melted away” (Psalms 75:4) – just as it says: “All the inhabitants of Canaan have melted away” (Exodus 15:15). “I set firm” (Psalms 75:4) – I, once they accepted upon themselves, “I am the Lord your God” (Exodus 20:2), “I set firm its pillars, Selah” (Psalms 75:4) – and the world was filled with joy [venitbasem]. Rabbi Elazar ben Maron says: The nation that preserves [meshalema] the stability of the world, both in this world, and in the World to Come. Rabbi Levi said: A nation that all the good that comes into the world comes only due to its merit. Rains fall only due to its merit, dews fall only due to its merit, as it is stated: “And may God give you from the dew of the heavens” – to you, due to your merit, and the matter is dependent upon you.

Section 3ג׳

וְיִתֶּן לְךָ, יִתֵּן וְיַחֲזֹר וְיִתֶּן לְךָ. יִתֶּן לְךָ בְּרָכוֹת, וְיִתֶּן לְךָ כְּבִישָׁן. יִתֶּן לְךָ שֶׁלְּךָ, וְיִתֶּן לְךָ שֶׁל אָבִיךָ. יִתֶּן לְךָ שֶׁלְּךָ, וְיִתֶּן לְךָ שֶׁל אָחִיךָ. רַבִּי אַחָא אָמַר יִתֶּן לְךָ וְיִתֶּן לְךָ אֱלָהוּתָא, אֵימָתַי לִכְשֶׁתִּצְטָרֵךְ לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים טז, כח): וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהִים זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הֱוֵי זוֹכֵר לִי אוֹתָהּ הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכַנִי אַבָּא יִתֶּן לְךָ וְיִתֶּן לְךָ אֱלָהוּתָא. מִטַּל הַשָּׁמַיִם, זֶה הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, זֶה הַבְּאֵר שֶׁהָיְתָה מַעֲלָה לָהֶם מִינֵי דָגִים שְׁמֵנִים יוֹתֵר מִדַּאי. וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת, כְּדִכְתִיב (תהלים סו, טו): עֹלוֹת מֵחִים אַעֲלֶה לָךְ. וְרֹב דָּגָן, אֵלּוּ הַבַּחוּרִים, דִּכְתִיב (זכריה ט, יז): כִּי מַה טּוּבוֹ וּמַה יָּפְיוֹ דָּגָן בַּחוּרִים. וְתִירשׁ, אֵלּוּ הַבְּתוּלוֹת, דִּכְתִיב (זכריה ט, יז): וְתִירוֹשׁ יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת. דָּבָר אַחֵר, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, זוֹ צִיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלג, ג): כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן. וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת. דָּגָן, אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים. תִּירשׁ, אֵלּוּ הַנְּסָכִים. דָּבָר אַחֵר, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, זוֹ מִקְרָא. וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, זוֹ מִשְׁנָה. דָּגָן, זוֹ תַּלְמוּד. תִּירשׁ, זֶה אַגָּדָה.

“May [God] give you [veyiten lekha]” – He will give, and give you again. He will give you blessings and He will give you a hidden place. “May [God] give you” – yours, and “may [God] give you” – your father’s. “May [God] give you” – yours, and “may [God] give you” – your brother’s. Rabbi Aḥa said: May [God] give, “and may God give you” divine aid. When? It will be when you need it. That is what is written: “And said: My Lord God, please remember me and please strengthen me” (Judges 16:28) – he said before Him: ‘Master of the universe, remember for me that blessing that Father blessed me: May [God] give, “and may God give you” divine aid.’ “From the dew of the heavens” – this is the manna, as it is stated: “The Lord said to Moses: Behold, I am raining food for you from the heavens” (Exodus 16:4). “And from the fat of the land” – this is the well that would bring up for them types of fish that were exceedingly fat. “And from the fat of the land” – these are the offerings, as it is written: “I will offer up to You burnt offerings of fattened animals” (Psalms 66:15). “And an abundance of grain” – these are the lads, as it is written: “For how good and how beautiful it is, there will be grain for the young men” (Zechariah 9:17). “And wine” – these are the maidens, as it is written: “and new wine will make the maidens talk” (Zechariah 9:17). Another matter, “from the dew of the heavens” – this is Zion, as it is stated: “Like the dew of Hermon descending upon the mountains of Zion” (Psalms 133:3). “And from the fat of the land” – these are the offerings. “Grain” – these are the first fruits. “Wine” – these are the libations. Alternatively, “from the dew of the heavens” – this is the Bible; “and from the fat of the land” – this is Mishna; “grain” – this is Talmud; “wine” – this is aggada.