בראשית רבה ו׳Bereshit Rabbah 6

Section 1א׳

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת (בראשית א, יד), רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח (תהלים קד, יט): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא נִבְרָא לְהָאִיר אֶלָּא גַּלְגַּל חַמָּה בִּלְבָד, אִם כֵּן לָמָּה נִבְרֵאת לְבָנָה, לְמוֹעֲדִים, כְּדֵי לְקַדֵּשׁ בְּחֶשְׁבּוֹנָהּ רָאשֵׁי חָדָשִׁים וְשָׁנִים. רַבִּי שִׁילֹה דִּכְפַר תְּמַרְתָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ, מִשֶּׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ, אֵין מוֹנִין לַלְּבָנָה אֶלָּא מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה. יוּסְטִי חַבְרָא בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (במדבר לג, ג): וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ, וְאִם לַלְּבָנָה אַתָּה מוֹנֶה, עַד כַּדּוּן לֵית לָהּ אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מַטְמוֹעִין, הֱוֵי אֵין מוֹנִין לַלְבָנָה אֶלָּא מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, לֹא נִבְרָא לְהָאִיר אֶלָּא גַּלְגַּל חַמָּה בִּלְבָד, אִם כֵּן לָמָּה נִבְרֵאת לְבָנָה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲתִידִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לַעֲשׂוֹתָן אֱלָהוּת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אִם מִשֶּׁהֵן מַכְּחִישִׁין זֶה אֶת זֶה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עוֹשִׂין אוֹתָן אֱלָהוּת, אִלּוּ הָיוּ אֶחָד, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר, שְׁנֵיהֶם נִבְרְאוּ לְהָאִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, טו): וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת (בראשית א, יז): וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. וְהָיוּ לְאֹתֹת, אֵלּוּ שַׁבָּתוֹת. וּלְמוֹעֲדִים, אֵלּוּ שָׁלשׁ רְגָלִים. וּלְיָמִים, אֵלּוּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים. וּלְשָׁנִים, זֶה קִדּוּשׁ שָׁנִים.

“God said: Let there be lights in the firmament of the heavens to distinguish between the day and the night; let them be for signs, for appointed times, for days, and years” (Genesis 1:14). “God said: Let there be lights” – Rabbi Yoḥanan began: “He made the moon for appointed times” (Psalms 104:19). Rabbi Yoḥanan said: It was only the sun that was created to illuminate. If so, why was the moon created? For the appointed times, in order to sanctify New Moons and years according to its calculation. Rabbi Shilo of Kefar Tamarta said in the name of Rabbi Yoḥanan: Even though “He made the moon for the appointed times,” “the sun knows its setting” (Psalms 104:19) – [the month is counted only] from the time that “the sun knows its setting.” One does not count [the months] by the moon until after the sun has set. Yusti Ḥavra said in the name of Rabbi Berekhya: It says: “They traveled from Rameses in the first month, on the fifteenth day of the month” (Numbers 33:3). If you count according to the moon, until now, there had been only fourteen sunsets. [We see] then that one counts for the moon only after the sun sets. Rabbi Azarya said in the name of Rabbi Ḥanina: It was only the sun that was created to illuminate. If so, why was the moon created? It is that it teaches that the Holy One blessed be He foresaw that the idolaters were destined to make them [the sun and the moon] into gods. The Holy One blessed be He said: If even when they challenge one another, the idolaters make them into gods, had there been only one [luminary], all the more so. Rabbi Berekhya said in the name of Rabbi Simon: Both of them were created to illuminate, as it is stated: “They shall serve as lights” (Genesis 1:15); “God set them in the firmament of the heavens [to illuminate upon the earth]” (Genesis 1:17). “Let them be for signs” – these are Shabbatot; “and for appointed times” – these are the three pilgrimage festivals; “for days” – these are New Moons; “and years” – this is the sanctification of years.

Section 2ב׳

לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה (תהלים עד, טז), לְךָ הַיּוֹם מְקַלֵּס וּלְךָ הַלַּיְלָה מְקַלֵּס, מַה הַיּוֹם בִּרְשׁוּתְךָ אַף הַלַּיְלָה בִּרְשׁוּתְךָ, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים בַּיּוֹם, לְךָ יוֹם, וּבְשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים בַּלַּיְלָה, אַף לְךָ לַיְלָה. בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים בַּיּוֹם, אָנוּ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ שִׁירָה בַּיּוֹם. וּבְשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים בַּלַּיְלָה, אָנוּ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ שִׁירָה בַּלַּיְלָה. עָשִׂיתָ לָנוּ נִסִּים בַּיּוֹם וְאָמַרְנוּ לְפָנֶיךָ שִׁירָה בַּיּוֹם (שופטים ה, א): וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם וגו'. עָשִׂיתָ לָנוּ נִסִּים בַּלַּיְלָה וְאָמַרְנוּ לְפָנֶיךָ שִׁירָה בַּלַּיְלָה (ישעיה ל, כט): הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג. לְךָ נָאֶה לוֹמַר שִׁירָה בַּיּוֹם, לְךָ נָאֶה לוֹמַר שִׁירָה בַּלַּיְלָה, לָמָּה שֶׁאַתָּה (תהלים עד, טז): הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וְשָׁמֶשׁ, וְאַתָּה עָשִׂיתָ אֶת שְׁנֵי הַמְאוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, טז): וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְאֹרֹת הַגְּדֹלִים וגו'.

“The day is Yours, night is Yours, as well” (Psalms 74:16) – the day lauds You and the night lauds You. Just as the day is in Your domain, so the night is in Your domain. When You perform miracles for us during the day, “the day is Yours,” and when You perform miracles for us at night, “night is Yours, as well.” When You perform miracles for us during the day, we recite songs to You during the day. When You perform miracles for us at night, we recite songs to You at night. You performed miracles for us during the day and we recited songs to You during the day: “Deborah and Barak son of Avinoam sang on [that] day…” (Judges 5:1). You performed miracles for us at night and we recited song to You at night: “The song will be for you, like the night of the consecration of the festival” (Isaiah 30:29). To You it is appropriate to recite songs during the day; to You it is appropriate to recite songs at night. Why? “You founded light and the sun” (Psalms 74:16). And You made the two lights, as it is stated: “God made the two great lights…” (Genesis 1:16).

Section 3ג׳

רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר, מֵאַחַר שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָן גְּדוֹלִים, הוּא חוֹזֵר וּפוֹגֵם אוֹתָם, אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, אֶתְמְהָא, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנָס בִּתְחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת כְּתִיב שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת, וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּתִיב (במדבר כח, טו): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת לַה', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁגָּרַמְתִּי לוֹ לְהִכָּנֵס בִּתְחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּמָה אִם זֶה שֶׁנִּכְנַס בִּרְשׁוּת כָּךְ פְּגָמוֹ הַכָּתוּב, הַנִּכְנָס שֶׁלֹא בִּרְשׁוּת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר אִלְּעָאי אָמַר, דֶּרֶךְ אֶרֶץ הוּא שֶׁיְהֵא הַגָּדוֹל מוֹנֶה לַגָּדוֹל, וְהַקָּטָן מוֹנֶה לַקָּטָן. עֵשָׂו מוֹנֶה לַחַמָּה, שֶׁהִיא גְּדוֹלָה, וְיַעֲקֹב מוֹנֶה לַלְּבָנָה, שֶׁהִיא קְטַנָּה. אָמַר רַב נַחְמָן וְהוּא סִימָן טַב, עֵשָׂו מוֹנֶה לַחַמָּה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה, מַה חַמָּה הַזֹּאת שׁוֹלֶטֶת בַּיּוֹם וְאֵינָה שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה, כָּךְ עֵשָׂו יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. יַעֲקֹב מוֹנֶה לַלְּבָנָה שֶׁהִיא קְטַנָה, מַה הַלְּבָנָה הַזּוֹ שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם, כָּךְ יַעֲקֹב יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. רַב נַחְמָן אָמַר כָּל זְמַן שֶׁאוֹרוֹ שֶׁל גָּדוֹל קַיָּם אֵין אוֹרוֹ שֶׁל קָטָן מִתְפַּרְסֵם, שָׁקַע אוֹרוֹ שֶׁל גָּדוֹל, מִתְפַּרְסֵם אוֹרוֹ שֶׁל קָטָן. כָּךְ כָּל זְמַן שֶׁאוֹרוֹ שֶׁל עֵשָׂו קַיָּם אֵין אוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מִתְפַּרְסֵם, שָׁקַע אוֹרוֹ שֶׁל עֵשָׂו מִתְפַּרְסֵם אוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה ס, א ב): קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ. כִּי הִנֵּה הַחשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וגו'.

Rabbi Yudan in the name of Rabbi Tanḥum ben Rabbi Ḥiyya and Rabbi Pinḥas in the name of Rabbi Simon said: After He calls them [both] great, He goes ahead and diminishes them, [saying] “The greater light to rule the day, and the lesser light to rule the night”? (Genesis 1:16). This is bewildering. But it is because one of them entered into the realm of its counterpart. Rabbi Pinḥas said: Regarding all the [holiday] offerings it says: “One goat as a sin offering” (Numbers 29:5), but regarding the New Moon it is written: “One goat as a sin offering for the Lord” (Numbers 28:15). The Holy One blessed be He said [as it were]: Bring atonement on My behalf for having diminished the moon, as it is I who caused it to enter into the realm of its counterpart. Now, if this one that entered [into its counterpart’s realm] with permission was diminished by Scripture, one who enters [his neighbor’s realm] without permission, all the more so. Rabbi Levi said in the name of Rabbi Yosei bar Ilai: It is only proper for the greater [older] one to count by the greater thing, and the smaller [younger] one to count by the lesser thing. Esau counts [its years] by the sun, which is the greater, and Jacob counts [its years] by the moon, which is the lesser. Rav Naḥman said: And this is a good portent. Esau counts by the sun, which is the greater. Just as the sun has dominion during the day and has no dominion at night, so Esau has a share in this world and has no share in the World to Come. Jacob counts by the moon, which is lesser. Just as the moon has dominion during both night and day, so Jacob has a share in both this world and in the World to Come. Rav Naḥman said: As long as the light of the greater one is in existence, the light of the lesser one is not discernible. When the light of the greater one recedes, the light of the lesser one is discernible. So, too, as long as the light of Esau is in existence, the light of Jacob is not discernible. When the light of Esau will recede, the light of Jacob will be discernible. That is what is written: “Arise, shine, for your light has come…. For, behold, the darkness will cover the earth, [and thick darkness the peoples, but upon you the Lord will shine and His glory will be seen upon you]” (Isaiah 60:1–2).