בראשית רבה נ״אBereshit Rabbah 51

Section 1א׳

וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ וגו' (בראשית יט, כד), כְּתִיב (תהלים נח, ט): כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ וגו', כְּהָדֵין כִּילֵי סִילֵי לִימָצָא, כַּשִּׁלְשׁוּל הַזֶּה שֶׁהוּא נִמְחֶה בְּצוֹאָה, כְּאִישִׁית זוֹ שֶׁאֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִרְאוֹת שֶׁמֶשׁ עַד שֶׁהִיא חוֹזֶרֶת לֶעָפָר, כְּאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁזִּנְתָה וְהִיא מִתְבַּיֶּשֶׁת שֶׁלֹא תַרְאֶה עוֹבָּרָהּ וְהִיא מַשְׁלִיכַתּוּ בַּלַּיְלָה קֹדֶם שֶׁלֹא תֶּחֱזֶינָה שֶׁמֶשׁ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה.

“And the Lord rained down brimstone and fire upon Sodom and upon Gomorrah from the Lord, from the heavens” (Genesis 19:24). “And the Lord rained down brimstone and fire upon Sodom and upon Gomorrah…” – it is written: “Let them be like snails that melt away as they go along, like a nefel mole [eshet], which has never seen the sun…” (Psalms 58:9). Like this kilei-silei, a snail, like a slug that dissolves into refuse, like a mole that does not have a chance to see the sun before it returns to the earth, like a married woman [eshet ish] who committed adultery, who is ashamed to show her fetus and casts it away at night before it sees the sun. That is what is written: “The sun rose upon the earth and Lot came to Tzoar” (Genesis 19:23).

Section 2ב׳

וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וגו', מָשָׁל לִשְׁנֵי מְדִינוֹת שֶׁמָּרְדוּ בַּמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ תִּשָּׂרֵף אַחַת מִשֶּׁלָּהּ וְאַחַת תִּשָּׂרֵף מִטַּמְיוֹן. כָּךְ לְהַלָּן (ישעיה לד, ט): וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית. בְּרַם הָכָא וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה וגו', אָמַר רַבִּי אָבוּן לְשִׁפְחָה שֶׁהָיְתָה רוֹדָה פַּת בַּתַּנּוּר בָּא בֶּן גְּבִרְתָּהּ וְרָדַת פַּת וְנָתְנָה לוֹ, בָּא בֶּן בְּנָהּ וְרָדַת גֶּחָלִים וְנָתְנָה לוֹ, כָּךְ לְהַלָּן (שמות טז, ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, בְּרַם הָכָא וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ. רַבִּי חֶלְבּוֹ בֶּן רַבִּי חִילְפַי בַּר סִמְקָאי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן, וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם, זֶה גַּבְרִיאֵל. מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַה', הוּא וּבֵית דִּינוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּתּוֹרָה בַּנְבִיאִים וּכְתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַהֶדְיוֹט מַזְכִּיר שְׁמוֹ שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּפָסוּק אֶחָד, בַּתּוֹרָה (בראשית ד, כג): וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו, נָשַׁיי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאֲזֵנָה וגו'. בַּנְּבִיאִים (מלכים א א, לג): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי וגו', אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי. בַּכְּתוּבִים דִּכְתִיב (אסתר ח, ח): כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, וְאַתּ תָּמֵהַּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְכִּיר שְׁמוֹ שְׁנֵי פְעָמִים בְּפָסוּק אֶחָד.

“And the Lord rained down…upon Sodom…” – this is analogous to two provinces that rebelled against the king. The king said: ‘Let one of them be burned down at its own expense, and let the other one be burned at the expense of the royal treasury.’ So, elsewhere [regarding Edom]: “Its streams will turn into pitch, and its dust into sulfur, [and its land will become burning pitch]” (Isaiah 34:9). But here, “and the Lord rained down…upon Sodom and upon Gomorrah from the Lord, from the heavens….” Rabbi Avun said: This is analogous to a maidservant who was removing a loaf of bread from the oven. Her mistress’s son came along, and she removed a loaf and gave it to him. Her own grandson came along, and she removed coals and gave them to him. So, elsewhere, [regarding Israel]: “The Lord said to Moses: Behold, I am raining down food for you from the heavens” (Exodus 16:4). But here, “and the Lord rained down brimstone and fire upon Sodom and upon Gomorrah.” Rabbi Ḥelbo ben Rabbi Ḥilfi bar Simkai in the name of Rabbi Yehuda bar Rabbi Simon: “and the Lord rained down…upon Sodom” – this refers to Gavriel. “From the Lord from the heavens” – this is the Holy One blessed be He. Rabbi Elazar said: Every place that “and the Lord” is stated, it refers to Him and His heavenly court. Rabbi Yitzḥak said: In the Torah, in the Prophets, and in the Writings, we find that an ordinary person mentions his name twice in one verse. In the Torah: “Lemekh said to his wives: […wives of Lemekh, hear my words…]” (Genesis 4:23). “My wives” is not written here, but rather: “Wives of Lemekh, hear…” (Genesis 4:23). In the Prophets: “The king said to them: Take with you the servants of your lord, mount Solomon my son upon my mule…” (I Kings 1:33). “The king’s son” is not written here, but rather, “Solomon my son.” In the Writings: “[King Aḥashverosh said…] as a document that is written in the name of the king and sealed with the ring of the king may not be revoked” (Esther 8:7–8). And you wonder that the Holy One blessed be He mentions His name twice in one verse?

Section 3ג׳

גָּפְרִית וָאֵשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים יא, ו): יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וגו', פַּחִים, גּוּמְרִים וּמְצוּדִין. אֵשׁ וְגָפְרִית, אָמַר רַבִּי יוּדָן מִפְּנֵי מָה אָדָם מֵרִיחַ רֵיחַ גָּפְרִית וְנַפְשׁוֹ סוֹלֶדֶת עָלָיו, לָמָּה שֶׁהִיא יוֹדַעַת שֶׁהִיא נִידוֹנֵת בָּהּ לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יא, ו): מְנָת כּוֹסָם, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹנָתָן, כִּפְיָלִי פִיטְרִין לְאַחַר הַמֶּרְחָץ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אֵין דָּבָר רַע יוֹרֵד מִלְּמַעְלָה, אֲתִיבוּן וְהָכְתִיב (תהלים קמח, ח): אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, אָמַר לָהֶם (תהלים קמח, ח): רוּחַ סְעָרָה הִיא שֶׁהִיא עוֹשָׂה דְבָרוֹ. מִלְּתָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פְּלִיגָא אֲהָא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי, (דברים כח, יב): יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב, מִכָּאן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹצָרוֹת אֲחֵרִים, מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם, כִּמַרְתָּק מִן גִּבָּר.

“Brimstone and fire” – that is what is written: “He will rain upon the wicked burning coal [paḥim], fire and brimstone…” (Psalms 11:6). “Paḥim” – [this means both] coals and traps. “Fire and brimstone” – why is it that when a person smells brimstone his soul becomes unsettled? It is because it knows that it will be sentenced with it in the future, as it is stated: “[Fire and brimstone…] will be their lot [menat kosam]” (Psalms 11:6). Rabbi Yishmael bar Naḥman in the name of Rabbi Yonatan: Like a cup [kos] of herbal drink [that one drinks] after attending the bathhouse. Rabbi Ḥanina [ben Pazi] said: Nothing bad ever descends from on High. They raised an objection: But is it not written: “Fire and hail, snow and vapor”? (Psalms 148:8). He said to them: It is the “storm wind” that “performs His word” (Psalms 148:8). A statement of Rabbi Shimon ben Lakish disagrees with what Rabbi Ḥanina ben Pazi said, [as Rabbi Shimon said]: “The Lord will open for you His storehouse of goodness” (Deuteronomy 28:12) – from here we learn that He has other storehouses. “From the Lord from the heavens” – like something hurled by a mighty man.