בראשית רבה י״גBereshit Rabbah 13

Section 1א׳

וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ (בראשית ב, ה), הָכָא אַתְּ אָמַר וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (בראשית ב, ט): וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא לְהַלָּן לְגַן עֵדֶן, וְכָאן לְיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא אֵלּוּ וְאֵלּוּ לֹא צָמְחוּ עַד שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים.

“All the shrubs of the field had yet to be in the earth, and no vegetation of the field had yet to sprout, because the Lord God did not cause it to rain upon the earth, and there was no man to till the ground” (Genesis 2:5). “All the shrubs of the field had yet to be in the earth” – here it says: “All the shrubs of the field […and no vegetation],” but later it says: “The Lord God grew from the ground [every tree]” (Genesis 2:9). Rabbi Ḥanina said: There it is referring to the Garden of Eden, and here it is referring to the development of [the rest of] the world. Rabbi Ḥiyya taught: Both these and those did not grow until rain fell on them.

Section 2ב׳

וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, כָּל הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ. כָּל הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִין עִם הַבְּרִיּוֹת. כָּל הָאִילָנוֹת לַהֲנָאָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת נִבְרְאוּ. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבָּצַר אֶת כַּרְמוֹ וְלָן בְּתוֹכוֹ וּבָאת הָרוּחַ וּפְגָעַתּוּ. כָּל שִׂיחָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת אֵינָהּ אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, עָבְדַּת אַרְעָא, לָא עָבְדַּת. וְכָל תְּפִלָּתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת אֵינָהּ אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, מָרֵי תַּעֲבֵד אַרְעָא, מָרֵי תַּצְלִיחַ אַרְעָא. כָּל תְּפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אֶלָּא עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מָרֵי יִתְבְּנֵי בֵּית מַקְדְּשָׁא, מָרֵי מָתַי יִתְבְּנֵי בֵּית מַקְדְּשָׁא.

“All the shrubs [siaḥ] of the field” – all the trees converse [mesiḥin] with one another, as it were. All the trees converse with people, as it were. All the trees were created for the benefit of people. There was an incident involving an individual who harvested his vineyard, spent the night in it, and the wind came and harmed him. All of people’s conversation [siaḥ] is about the land. [They say:] ‘Did the land produce? Did it not produce?’ All of people’s prayers are about the land: ‘Lord, may the land produce; Lord, may the land flourish.’ All of Israel’s prayers are only regarding the Temple: ‘Lord, may the Temple be built; Lord, when will the Temple be built?’

Section 3ג׳

כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ (בראשית ב, ה), מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא. אָמַר רַבִּי חִלְפָאי כְּשֵׁם שֶׁהוּא מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא כָּךְ הוּא מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא בִּירִידַת גְּשָׁמִים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, שְׁלשָׁה דְבָרִים שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה, וְאֵלּוּ הֵן: אֶרֶץ, וְאָדָם, וּמָטָר. אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חִיָּא וּשְׁלָשְׁתָּן מִשָּׁלשׁ אוֹתִיּוֹת, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם אֵין אֶרֶץ אֵין מָטָר, וְאִם אֵין מָטָר אֵין אֶרֶץ, וְאִם אֵין שְׁנֵיהֶם אֵין אָדָם.

“Because the Lord God did not cause it to rain upon the earth” – it mentions a complete name in association with a completed world. Rabbi Ḥilfai said: Just as it mentions a complete name for a complete world [in that verse],so it mentions a complete name [here,] regarding rainfall. Rabbi Shimon bar Yoḥai said: Three matters are of equal importance to one another, and they are: Earth [eretz], man [adam], and rain [matar]. Rabbi Levi bar Ḥiyya said: The three of them are each of three letters, to teach you that if there is no earth there is no rain, and if there is no rain there is no earth, and without the two of them, there is no man.