יומא ה׳Yoma 5

Passage 1א׳

יומא פרק ה - מא [אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן קִמְחִית, שֶׁהָיָה חוֹפֵן אַרְבַּעַת קַבִּין בִּמְלוֹא חָפְנָיו, וְאוֹמֵר: כָּל הַנָּשִׁים זֵרְדוּ, וְזֶרֶד אִמָּא עָלָה לַגָּג. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: בְּעַרְסָן, וְכִדְרַבָּה בַּר יוֹנָתָן, דְּאָמַר רַבָּה בַּר יוֹנָתָן, אָמַר רַבִּי יְחִיאֵל: עַרְסָן, יָפֶה לַחוֹלֶה, וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: בְּשִׁכְבַת זֶרַע, וְכִדְרַבִּי אַבָּהוּ, דְּרַבִּי אַבָּהוּ רָמִי, כְּתִיב (שמואל כ כב): "וַתַּזְרֵנִי [חַיִל] לַמִּלְחָמָה", וּכְתִיב: (תהילים י״ח:מ׳) "וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה". אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֵרִיתָנִי, וְזֵרַזְתָּנִי]. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן קִמְחִית: פַּעַם אַחַת יָצָא וְסִפֵּר עִם עֲרָבִי אֶחָד בַּשּׁוּק, וְנִתְּזָה צִנּוֹרָא מִפִּיו עַל בִּגְדוֹ, וְנִכְנַס יְשֵׁבָב אָחִיו וְשִׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו, וְרָאֲתָה אִמָּן שְׁנֵי בָּנֶיהָ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים בְּיוֹם אֶחָד. [וְשׁוּב אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן קִמְחִית: פַּעַם אַחַת יָצָא וְסִפֵּר עִם אָדוֹן אֶחָד בַּשּׁוּק, וְנִתְּזָה צִנּוֹרָא מִפִּיו עַל בְּגָדָיו, וְנִכְנַס יוֹסֵף (עם) אָחִיו, וְשִׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו, וְרָאֲתָה אִמָּן שְׁנֵי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים בְּיוֹם אֶחָד]. תָּנוּ רַבָּנָן: שִׁבְעָה בָּנִים הָיוּ לָהּ לְקִמְחִית, וְכֻלָּן שִׁמְּשׁוּ בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה. אָמְרוּ לָהּ חֲכָמִים: מֶה עָשִׂית, שֶׁזָּכִית לְכָךְ? אָמְרָה לָהֶם: מִיָּמַי לֹא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי קַלְעֵי שְׂעָרִי.אָמְרוּ לָהּ: הַרְבֵּה נָשִׁים עָשׂוּ כֵן וְלֹא הוֹעִילוּ.

Passage 2ב׳

[קודם קאמר בגמרא שרבי חנינא מתיר לשתות שחלים בשבת לרפואה ועל זה קאי.] מַאי שְׁנָא רַבִּי חֲנִינָא? מִשּׁוּם דְּבָקִי בִּרְפוּאוֹת הֲוָה, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מֵעוֹלָם לֹא שְׁאָלַנִי אָדָם עַל מַכַּת פִּרְדָּה לְבָנָה וְחָיָה. וְהָא קָא חֲזִינָן דְּחַיֵּי! אֵימָא: 'וְחַיַּית. וְהָא קָא חֲזִינָא דְּמִתְּסִי! בְּסוּמְקָן אִינְהוּ וְחִיוְרָן רֵישׁ כַּרְעַיְהוּ קָאַמְרִינָן.

Passage 3ג׳

מב מִשְׁנָה. נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמֹאלוֹ, הָיָה מְהַלֵּךְ בַּהֵיכָל עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵין שְׁתֵּי הַפָּרוֹכוֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וּבֵינֵיהֶם אַמָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא הָיְתָה אֶלָּא פָּרֹכֶת אַחַת בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כ״ו:ל״ג) "וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת" וְגוֹ'. הַחִיצוֹנָה [הָיְתָה] פְּרוּפָה מִן הַדָּרוֹם, וְהַפְּנִימִית מִן הַצָּפוֹן. מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַצָּפוֹן. הִגִּיעַ לַצָּפוֹן, הוֹפֵךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם, מְהַלֵּךְ לִשְׂמֹאלוֹ עִם הַפָּרֹכֶת, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לָאָרוֹן. הִגִּיעַ לָאָרוֹן, נָתַן אֶת הַמַּחְתָּה בֵּין שְׁנֵי הַבַּדִּים. צָבַר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים וְנִתְמַלֵּא כָּל הַבַּיִת [כֻּלּוֹ] עָשָׁן, וְיָצָא [וּבָא] לוֹ דֶרֶךְ בֵּית כְּנִיסָתוֹ, וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, וְלֹא הָיָה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁלֹּא לְהַבְעִית אֶת יִשְׂרָאֵל. מִשֶּׁנִּטַּל אָרוֹן, אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, וּ'שְׁתִיָּה' הָיְתָה נִקְרֵאת, וְגָבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן אֶת הַמַּחְתָּה. גְּמָרָא. [אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בָּעִי יוֹסֵף אִישׁ הוּצְל: (מלכים א ו׳:י״ט) "וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה'".