יבמות ט״זYevamot 16

Passage 4ד׳

אָמַר רַב אַשִׁי: הָא דְּאַמְרֵי רַבָּנָן: מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה, הַנֵּי מִילֵי בְּאִינִישׁ דְּעָלְמָא, אֲבָל צוּרְבָא מֵרַבָּנָן, לָא. אִי דְּסָלִיק, קָלָא אִית לֵיהּ, וְלָא הִיא! לָא שְׁנָא אִינִישׁ דְּעָלְמָא וְלָא שְׁנָא צוּרְבָא מֵרַבָּנָן, דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לָא.

Passage 5ה׳

נז תַּנְיָא: אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה, וְרָאִיתִי סְפִינָה אַחַת שֶׁנִּשְׁבְּרָה, (בים) וְהָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁבָּה, וּמַנּוּ? רַבִּי עֲקִיבָא. וּכְשֶׁעָלִיתִי בַּיַּבָּשָׁה, בָּא וְיָשַׁב וְדָן לְפָנַי בַּהֲלָכָה. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מִי הֶעֶלְךָ? אָמַר לִי: דַּף שֶׁל סְפִינָה נִזְדַּמֵּן לִי, וְכָל גַּל וְגַל שֶׁבָּא עָלַי, נִעְנַעְתִּי לוֹ רֹאשִׁי. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: אִם יָבֹאוּ רְשָׁעִים עַל אָדָם יְנַעְנֵעַ לוֹ רֹאשׁוֹ. אָמַרְתִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: כַּמָּה גְּדוֹלִים דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁאוֹמְרִים: מַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף, מֻתֶּרֶת! מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, אֲסוּרָה! תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה, וְרָאִיתִי סְפִינָה אַחַת שֶׁמִּטָּרֶפֶתבַּיָּם, וְהָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁבָּה. וּמַנּוּ? רַבִּי מֵאִיר. כְּשֶׁעָלִיתִי לִמְדִינַת קַפּוּטְקִיָּא, בָּא וְיָשַׁב וְדָן לְפָנַי בַּהֲלָכָה. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מִי הֶעֶלְךָ? אָמַר לִי: גַּל טְרָדַנִילַחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ, עַד שֶׁהֱקִיאוּנִי לַיַּבָּשָׁה. אָמַרְתִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: כַּמָּה גְּדוֹלִים דִּבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁאָמְרוּ: מַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף, אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת! מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה!