Passage 1א׳
סוטה פרק ז - עב תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אוֹמֵר: אָדָם אוֹמֵר שִׁבְחוֹ בְּקוֹל נָמוּךְ, וּגְנוּתוֹ בְּקוֹל רָם. שִׁבְחוֹ בְּקוֹל נָמוּךְ, מִוִּדּוּי מַעֲשֵׂר, וּגְנוּתוֹ בְּקוֹל רָם, מִמִּקְרָא בִּכּוּרִים. וּגְנוּתוֹ בְּקוֹל רָם? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: מִפְּנֵי מַה תִּקְּנוּ תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת עוֹבְרֵי עֲבֵרָה, שֶׁהֲרֵי לֹא חָלַק הַכָּתוּב מָקוֹם, בֵּין חַטָּאת לְעוֹלָה. לָא תֵּימָא: 'גְּנוּתוֹ', אֶלָּא אֵימָא: 'צַעֲרוֹ', כִּדְתַנְיָא: (ויקרא י״ג:מ״ה) "וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא"! צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ צַעֲרוֹ לָרַבִּים, וְרַבִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים.
Passage 2ב׳
עג [פִּסְקָא. אֵלּוּ נֶאֱמָרִים בְּכָל לָשׁוֹן וְכוּ' וּתְפִלָּה. תְּפִלָּה, רַחֲמֵי הִיא, כָּל הֵיכָא דְּבָעִי, מַצְלִי]. וּתְפִלָּה, בְּכָל לָשׁוֹן? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה: (אמר רב) לְעוֹלָם אַל יִשְׁאַל אָדָם צְרָכָיו בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַשּׁוֹאֵל צְרָכָיו בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי, אֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִזְקָקִין לוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַכִּירִין בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי. לָא קַשְׁיָא, הָא בְּיָחִיד, הָא בְּצִבּוּר. וְאֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַכִּירִין בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי? וְהָתַּנְיָא: יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל שָׁמַע [בַּת]־קוֹל מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שֶׁהוּא אוֹמֵר: נַצְּחוּ טַלְיָא, דְּאָזְלוּ לַאֲגָחָא קְרָבָא בְּאַנְטוֹכְיָא. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק שֶׁשָּׁמַע [בַּת]־קוֹל מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שֶׁהוּא אוֹמֵר: בְּטִילַת עָבִידְתָּא, דְּאָמַר סָנְאָה לְאַיְתָּאָה עַל הֵיכָלָא, וְנֶהֱרַג גַּסְקַלְגַּס, וּבָטְלוּ גְּזֵרוֹתָיו, וְכָתְבוּ אוֹתָהּ שָׁעָה וְכִוְּנָהּ. וּבִלְשׁוֹן אֲרַמִּי (אמרום) [הָיָה אוֹמֵר]. אִי בָּעִית אֵימָא: בַּת־קוֹל שַׁאנִי, דִּלְאַשְׁמוּעִי עָבִידָא, וְאִי בָּעִית אֵימָא: גַּבְרִיאֵל הֲוָה, דְּאָמַר מַר: בָּא גַּבְרִיאֵל וְלִמְּדוֹ שִׁבְעִים לָשׁוֹן.
Passage 3ג׳
[פִּסְקָא. בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד? כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵן וְכוּ'. תָּנוּ רַבָּנָן: (דברים י״א:ל׳) "הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן", מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָאֵילָךְ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. (שם) "אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ", מָקוֹם שֶׁחַמָּה זוֹרַחַת. (שם) "בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה", אֵלּוּ הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל שֶׁיּוֹשְׁבִין בָּהֶם כּוּתִיִּים. (שם) "מוּל הַגִּלְגָּל", סָמוּךְ לַגִּלְגָּל. (שם) "אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה", שְׁכֶם, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: (בראשית י״ב:ו׳) "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה", מָה "אֵלוֹן מוֹרֶה" הָאָמוּר לְהַלָּן, שְׁכֶם, אַף כָּאן, שְׁכֶם. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי: בְּדָבָר זֶה זִיַּפְתִּי סִפְרֵי כּוּתִיִּים, אָמַרְתִּי לָהֶם: זִיַּפְתֶּם תּוֹרַתְכֶם, וְלֹא הֶעֱלִיתֶם בְּיֶדְכֶם כְּלוּם שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים: "אֵלוֹנֵי מֹרֶה", שְׁכֶם, אַף אָנוּ מוֹדִים שֶׁ"אֵלוֹנֵי מֹרֶה", שְׁכֶם. אָנוּ לְמַדְנוּהָ בִּגְזֵרָה־שָׁוָה, אַתֶּם, בְּמַה לְּמַדְתּוּם? רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: "הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן", סָמוּךְ לַיַּרְדֵּן, דְּאִי מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וָאֵילָךְ, הֲלֹא כְּתִיב: (דברים כ״ז:ד׳) "וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן". "אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ", מָקוֹם שֶׁהַחַמָּה שׁוֹקַעַת. "בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי", אֶרֶץ חִוִּי הִיא, "הַיוֹשֵׁב בָּעֲרָבָה", וַהֲלֹא בֵּין הָרִים וּגְבָעוֹת הֵן יוֹשְׁבִין? "מוּל הַגִּלְגָּל", וַהֲלֹא לֹא רָאוּ אֶת הַגִּלְגָּל?! רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַרְאוֹת לָהֶן דֶּרֶךְ בַּשְּׁנִיָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהֶרְאָה לָהֶן בָּרִאשׁוֹנָה. "דֶּרֶךְ", בְּדֶרֶךְ לְכוּ וְלֹא בְּשָׂדוֹת וּכְרָמִים, "הַיֹּשֵׁב", בְּיִשּׁוּב לְכוּ וְלֹא בְּמִדְבָּרוֹת, "בָּעֲרָבָה", בָּעֲרָבָה לְכוּ וְלֹא בֶּהָרִים וּגְבָעוֹת].
Passage 4ד׳
עד תָּנוּ רַבָּנָן: כֵּיצַד עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן? בְּכָל יוֹם אָרוֹן נוֹסֵעַ אַחַר שְׁנֵי דְּגָלִים, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נָסַע תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (יהושע ג׳:י״א) "הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן". בְּכָל יוֹם לְוִיִּים נוֹשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הַכֹּהֲנִים נְשָׂאוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" וְגוֹ'. תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת נָשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָרוֹן; כְּשֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, וּבְשָׁעָה שֶׁסִּבְּבוּ אֶת יְרִיחוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁהֶחֱזִירוּהוּ לִמְקוֹמוֹ. וְכֵיוָן שֶׁנִּטְבְּלוּ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים בַּמַּיִם, חָזְרוּ הַמַּיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם, דִּכְתִיב: (שם) "וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן, וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם". וּכְתִיב: "וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְּמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד" וְגוֹ'. וְכַמָּה (רוחבן) [גָּבְהָן] שֶׁל מַיִם? שְׁנֵים עָשָׂר מִיל [עַל שְׁנֵים עָשָׂר מִיל], כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: לִדְבָרֶיךָ, וְכִי אָדָם קַל אוֹ מַיִם קַלִּים? הֱוֵי אוֹמֵר: מַיִם קַלִּים! אִם כֵּן, בָּאִים מַיִם וְשׁוֹטְפִים אוֹתָם. אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁהָיוּ מַיִם נִגְדָּשִׁין וְעוֹלִין לְמַעְלָה כִּפִּין עַל גַּבֵּי כִּפִּין, יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת מִילִין, עַד שֶׁרָאוּ אוֹתָן כָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ה) "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי" וְגוֹ', וְאַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: (שם ב) "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם־סוּף" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (שם) "וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ, וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ" וְגוֹ'. עוֹדָם בַּיַּרְדֵּן, אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ: דְּעוּ שֶׁעַל מְנָת כֵּן אַתֶּם עוֹבְרִים! עַל מְנָת שֶׁתּוֹרִישׁוּ אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר ל״ג:נ״ב) "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם". (וכתיב: (שם) "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם". וכתיב: (שם) "והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם") אִם אַתֶּם עוֹשִׂים כֵּן, מוּטָב, וְאִם לָאו, בָּאִין מַיִם וְשׁוֹטְפִים אֶתְכֶם. (שנאמר: (יהושע כ״ג:ט״ו) "עד השמידו אותכם) מַאי "אוֹתְכֶם"? אוֹתִי וְאֶתְכֶם. עוֹדָם בַּיַּרְדֵּן אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ: (שם ד) "וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמוֹ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם, כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר: מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם" וְגוֹ'. סִימָן לַבָּנִים שֶׁעָבְרוּ אָבוֹת אֶת הַיַּרְדֵּן. עוֹדָם בַּיַּרְדֵּן אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ: (שם) "שְׂאוּ לָכֶם מִזֶּה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים [הָכִין] שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם, וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן" וְגוֹ'. יָכוֹל בְּכָל מָלוֹן וּמָלוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה".
Passage 5ה׳
עה אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אַבָּא חֲלַפְתָּא, [וְרַבִּי] אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא וַחֲנַנְיָא בֶּן חֲכִינָאִי עָמְדוּ עַל אוֹתָן אֲבָנִים, וְכָל אַחַת שִׁעֲרוּהָ, מַשׂוֹי אַרְבָּעִים סְאָה, וּגְמִירִי, דְּכָל טְעוּנָא דְּמִדְלִי אִינִישׁ לְכִתְפֵיהּ, תִּילְתָא דְּטָעוּנֵיהּ הֲוָאִי, וּמִכָּאן אַתָּה מְחַשֵּׁב לְאֶשְׁכּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר י״ג:כ״ג) "וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם". (ותניא) מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר 'בַּמּוֹט', אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא 'בִּשְׁנַיִם'? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'בִּשְׁנַיִם'? בִּשְׁנֵי מוֹטוֹת. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: (מלמד ששני מוטות היו) טוּרְטַנִי וְטוּרְטַנִי דְּטוּרְטַנִי, הָא כֵּיצַד? (נמצא אתה אומר) שְׁמוֹנָה נָשְׂאוּ אֶשְׁכּוֹל, (שנים) אֶחָד נָשָׂא רִמּוֹן, וְאֶחָד נָשָׂא תְּאֵנָה. יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לֹא נָשְׂאוּ כְּלוּם. (מאי טעמא) אִי בָּעִית אֵימָא: מִשּׁוּם דַּחֲשִׁיבִי, וְאִי בָּעִית אֵימָא: שֶׁלֹּא הָיוּ בְּאוֹתָהּ עֵצָה. פְּלִיגֵי בָּהּ רַב אַמִי וְרַבִּי יִצְחָק נַפְחָא, חַד אָמַר: לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, כַּחֲנָיָתָן עָבְרוּ. לְדִבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, בָּזֶה אַחַר זֶה עָבְרוּ. וְחַד אָמַר: בֵּין לְרַבִּי יְהוּדָה בֵּין לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּחֲנָיָתָן עָבְרוּ. (מיהו) מַר סָבַר: אָדָם קַל, מַר סָבַר: מַיִם קַלִּים.