נדרים א׳Nedarim 1

Passage 1א׳

נדרים פרק א - א אָמַר רַבִּי חַנִין, אָמַר (רבי) [רַב]: הַשּׁוֹמֵעַ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם מִפִּי חֲבֵרוֹ, צָרִיךְ לְנַדּוֹתוֹ, וְאִם לֹא נִדָּהוּ, הוּא עַצְמוֹ יְהֵא בְּנִדּוּי, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהַזְכָּרַת הַשֵּׁם מְצוּיָה, שָׁם עֲנִיּוּת מְצוּיָה, וַעֲנִיּוּת, כְּמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ד׳:י״ט) "כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים" וְגוֹ'. וְתַנְיָא: (רבן שמעון בן גמליאל אומר) כָּל מָקוֹם שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם (בו), אוֹ מִיתָה אוֹ עֹנִי. אָמַר רַבִּי אַבָּא: הֲוָה קָאִימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, שָׁמְעָה לְהַהִיא אִתְּתָא דְּאַפְּקָה הַזְכָּרַת הַשֵּׁם (מפומה) לְבַטָּלָה, שַׁמְתָּהּ, וְשָׁרָא לָהּ לְאַלְתַּר בְּאַנְפָּהּ). שְׁמַע מִינָהּ תְּלַת; שְׁמַע מִינָהּ, הַשּׁוֹמֵעַ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם מִפִּי חֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְנַדּוֹתוֹ. שְׁמַע מִינָהּ, נִדָּהוּ בְּפָנָיו אֵין מַתִּיר לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו, וּשְׁמַע מִינָהּ, אֵין בֵּין נִדּוּי לַהֲפָרָה וְלֹא כְּלוּם. אָמַר רַב גִּידְל, אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קי״ט:ק״ו) "נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה" וְגוֹ. וַהֲלֹא מֻשְׁבָּע וְעוֹמֵד מֵהַר־ סִינַי הוּא? אֶלָּא [הָא] קָא מַשְׁמַע לָן: דְּשָׁרִי לֵיהּ [לְאִינִישׁ] לְזֵרוּזֵינַפְשֵׁיהּ. וְאָמַר רַב גִּידְל, אָמַר רַב: הָאוֹמֵר [אַשְׁכִּים] אֶשְׁנֶה פֶּרֶק זֶה, אוֹ מַסֶכְתָּא זוֹ, נֶדֶר גָּדוֹל נָדַר לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר רַב גִּידְל, אָמַר רַב: הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: נַשְׁכִּים וְנִשְׁנֶה פֶּרֶק זֶה, עָלָיו לְהַשְׁכִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל ג׳:כ״ב) "וַיֹּאמֶר אֵלַי (בן אדם) [קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְגוֹ', וָאֵצֵא אֶל הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד ה' עֹמֵד".

Passage 2ב׳

אָמַר רַב יוֹסֵף: נִדּוּהוּ בַּחֲלוֹם, צָרִיךְ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם לְהַתִּיר לוֹ. וְהוּא דְּתָנוּ הִלְכְתָא, אֲבָל מָתְנוּ וְלֹא תָּנוּ, לֹא. וְאִי לֵיכָּא דְּתָנוּ הִלְכְתָא, אֲפִלּוּ מָתְנוּ וְלֹא תָּנוּ. וְאִי לֵיכָּא, לֵיזִיל וְלֵיתִיב אַפָּרָשַׁת דְּרָכִים וְיָהִיב שְׁלָמָא לְבֵי עֲשָׂרָה, עַד דְּמִקְלְעֵי לֵיהּעֲשָׂרָה דְּגַמְרֵי הִלְכְתָא.

Passage 3ג׳

ב אָמַר רַב חֲנִינָא, (אמר רבי) [אָמַר רַבִּי מִיַּאשָׁא] (ומטו בה) מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילָעִאי: מַאי דִּכְתִיב: (מלאכי ג׳:כ׳) "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי" וְגוֹ'. אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם יְרֵאִין לְהַזְכִּיר אֶת שְׁמִי לְבַטָּלָה. (מלאכי ג׳:כ׳) "שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ". אָמַר אַבַּיֵי: שְׁמַע מִינָהּ: הַדֵּין חִירְגָא דְּיוֹמָא, מַסִי, וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אֵין גֵּיהִנֹּם לֶעָתִיד לָבוֹא, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, צַדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ, וּרְשָׁעִים נִדּוֹנִין בָּהּ. צַדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ, דִּכְתִיב: "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּתְעַדְּנִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק". רְשָׁעִים נִדּוֹנִין בָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר, וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ, וְלִהַט אֹתָם הַיוֹם הַבָּא, אָמַר ה' צְבָאוֹת, אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף".