גיטין ט׳Gitin 9

Passage 1א׳

גיטין פרק ט - אַתְקִין רַב יְהוּדָה בִּשְׁטַר זְבִינִי דְּעַבְדֵּי: עַבְדָּא דְּנָן, מֻצְדָּק לְעָבְדּוֹ, וּפָטִיר וְעָטִיר מִן חֲרוּרֵי, וּמִן עֲלוּלֵי, וּמִן עֲרוּרֵי מַלְכָּא וּמַלְכְּתָא, וְרָשׁוּם דְּאִינִישׁ לָא אִית עֲלוֹהִי, וּמְנֻקֶּה מִכָּל מוּם וּמִן שְׁחִין, דְּנָפִיק עַד טַצְהַר, חֲדָת וְעַתִּיק. מַאי אֲסוּתֵיהּ? אָמַר אַבַּיֵי: גִּינְבְּרָא וּמַרְתְּכָא וְכַּבְרִיתָא וְחַלָא דְּחַמְרָא וּמִשְׁחָא דְּזֵיתָא (ונפטא) [וְנַטְפִּיק] חִיוְרָא, וְשַׁיְפִי לֵיהּ בְּגַדְפָא דְּאַוְזָא.

Passage 2ב׳

מח אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לֹא חָרְבָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָבְדוּ בָּה שִׁבְעָה בָּתֵּי דִּינִין עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵלּוּ הֵן: יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, וּבַעְשָׁא בֶּן אַחִיָּה, וְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי, וְיֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי, וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ, וּמְנַחֵם בֶּן גָּדִי, וְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה טו) "אוּמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה, נָפְחָה נַפְשָׁהּ, בָּא שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה". אָמַר רַב אַמִי: מַאי קְרָאָה? (דברים ד) "כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים". אָמְרוּ לֵיהּ רַב כַּהֲנָא וְרַב אַסִי לְרַב: כְּתִיב בֵּיהּ בְּהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה: (מ"ב יז) "וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה', רַק לֹא כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל", וּכְתִיב: (שם) "עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר" וְגוֹ'. אָמַר לְהוּ: אוֹתָן פַּרְדְּסִיאוֹת שֶׁהוֹשִׁיב יָרָבְעָם עַל הַדְּרָכִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל, בָּא הוֹשֵׁעַ וּבִטְּלָן, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָלוּ יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אוֹתָן שָׁנִים שֶׁלֹּא עָלוּ יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל, יֵלְכוּ בַּשִּׁבְיָה. אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר מַר עוּקְבָא, וְאַמְרֵי לָהּ, אָמַר רַב חִסְדָּא, [אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה]: דָּרִישׁ מְרֵימַר: מַאי דִּכְתִיב: (דניאל ט) "וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ, כִּי צַדִּיק ה' אֱלֹהֵינוּ", מִשּׁוּם דְּ"צַדִּיק ה' אֱלֹהֵינוּ", "וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ"? אֶלָּא, צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִגְלָה גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ, וַעֲדַיִן גָּלוּת יְכָנְיָה קַיֶּמֶת, דִּכְתִיב בֵּיהּ בְּגָלוּת יְכָנְיָה: (מ"ב כד) "וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף", 'חָרָשׁ', שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁפּוֹתְחִין נַעֲשׂוּ הַכֹּל כְּחֵרְשִׁין. 'מַסְגֵּר', כֵּיוָן שֶׁסּוֹגְרִין, שׁוּב אֵינָן פּוֹתְחִין, וְכַמָּה? 'אֶלֶף'. עוּלָא אָמַר: שֶׁהִקְדִּים שְׁתֵּי שָׁנִים (דברים ד) לִ'וְנוֹשַׁנְתֶּם'. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: שְׁמַע מִינָהּ, 'מְהֵרָה' דְּמָרִי עָלְמָא, תְּמַנְיָא מֵאָה וַחֲמִישִׁין וְתַרְתֵּי הוּא.

Passage 3ג׳

מט תַּנְיָא. הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא אֲגוֹרִיאוֹת שֶׁל גּוֹיִים, אַף עַל פִּי שֶׁדִּינֵיהֶם כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהִזָּקֵק לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כ״א:א׳) "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם", 'לִפְנֵיהֶם' וְלֹא לִפְנֵי גּוֹיִים. דָּבָר אַחֵר: 'לִפְנֵיהֶם' וְלֹא לִפְנֵי הֶדְיוֹטוֹת.