חולין ב׳Chullin 2

Passage 1א׳

חולין פרק ב - י דָּרַשׁ עוֹבֵר גְּלִילָאָה: בְּהֵמָה שֶׁנִּבְרֵאת מִן הַיַּבָּשָׁה, הֶכְשֵׁרָהּ בִּשְׁנֵי סִימָנִים. דָּגִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הַמַּיִם הֶכְשֵׁרָן בִּוְלֹא כְלוּם. עוֹף שֶׁנִּבְרָא מִן הָרְקָק, הֶכְשֵׁרוֹ בְּסִימָן אֶחָד. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל קַפּוּטְקָאָה: תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי עוֹפוֹת יֵשׁ לָהֶן קַשְׂקַשִּׂים בְּרַגְלֵיהֶם כַּדָּגִים. וְעוֹד שְׁאָלוֹ: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (בראשית א׳:כ׳) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ". אַלְמָא, מִמַּיָּא אִיבְרוּ, וּכְתִיב: (שם ב) "וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם". אַלְמָא, מֵאַרְעָא אִיבְרוּ. אָמַר לוֹ: מִן הָרְקָק נִבְרְאוּ. רָאוּ תַּלְמִידָיו מִסְתַּכְּלִים זֶה בָּזֶה, אָמַר לָהֶם: קָשֶׁה בְּעֵינֵיכֶם שֶׁדָּחִיתִי אֶת אוֹיְבִי בְּקַשׁ? מִן הַמַּיִם נִבְרְאוּ, וְלָמָּה הֱבִיאָן אֶל הָאָדָם? לִקְרוֹת לָהֶם שֵׁם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן אָמַר לְאוֹתוֹ הֶגְמוֹן, וּבְלָשׁוֹן הָרִאשׁוֹן אָמַר לָהֶם לְתַלְמִידָיו, מִשּׁוּם דִּכְתִיב עַל 'וַיִּצֶר'.

English translation being prepared for this passage

Passage 2ב׳

מְנָא הַנֵי מִילֵי? אָמַר שְׁמוּאֵל, דְּאָמַר קְרָא: (ירמיהו ט׳:ז׳) "חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם מִרְמָה דִּבֵּר". תָּנִי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ['וְשָׁחַט'], אֵין 'וְשָׁחַט' אֶלָּא וּמָשַׁךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (מלכים א י׳:ט״ז) "זָהָב שָׁחוּט", וְאוֹמֵר: "חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם מִרְמָה דִּבֵּר". מַאי 'וְאוֹמֵר'? וְכִי תֵּימָא: "זָהָב שָׁחוּט" שֶׁנִּטְוָה כַּחוּט הוּא. תָּא שְׁמַע: "חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם". רָבָא הֲוָה בָּדִיק לְהוּ גִּירָא לְרַבִּי יוֹנָה בַּר תַּחְלִיפָא, וְשָׁחַט בָּהּ עוֹפָא בַּהֲדֵי דְּפָרַח.

English translation being prepared for this passage

Passage 3ג׳

יא כְּתִיב: (יחזקאל ד׳:י״ד) "וָאֹמַר אֲהָהּ ה' אֱלֹהִים הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה, וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד עַתָּה. וְלֹא בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל". "הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה", שֶׁלֹּא הִרְהַרְתִּי בַּיּוֹם לָבוֹא לִידֵי טֻמְאָה בַּלַּיְלָה. "וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי", שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי בְּשַׂר כּוֹס כּוֹס מֵעוֹלָם. "וְלֹא בָּא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל", שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִבְּהֵמָה שֶׁהוֹרָה בָּהּ חָכָם. מִשּׁוּם רַבִּי [נָתָן] אָמְרוּ: שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִבְּהֵמָה שֶׁלֹּא הוּרְמוּ מַתְּנוֹתֶיהָ.

And if you wish, say from here: "And I said: Ah, Lord God! behold, my soul has not been polluted; and carrion and a tereifah I have not eaten from my youth up even until now; neither came there abhorred flesh into my mouth" (Ezekiel 4:14). "Behold, my soul has not been polluted" — that I never entertained a thought by day that would bring me to uncleanness by night. "And carrion and a tereifah I have not eaten from my youth up" — that I never in my life ate the flesh of kus kus (the flesh of an animal at the point of death, over which men call out kus kus — make haste and slaughter it). "Neither came there abhorred flesh into my mouth" — that I never ate of an animal about which a sage had given a ruling. In the name of Rabbi Natan they said: that I never ate of an animal from which the priestly gifts had not been separated.

our rendering of Chullin 37b