חגיגה א׳Chagigah 1

Passage 1א׳

חגיגה פרק א - [מַתְנִיתִין. הַכֹּל חַיָּבִין בִּרְאִיָּה כוּ'. גְּמָרָא. הַכֹּל לְאַתּוּיֵי מַאי? לְאַתּוּיֵי סוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו], וּדְלָא כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא, יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבָאִי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה: סוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו פָּטוּר מִן הָרְאִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: שמות כג) 'יֵרָאֶה', 'יֵרָאֶה', כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא לִרְאוֹת כָּךְ בָּא לֵרָאוֹת. מַה לִּרְאוֹת, בִּשְׁתֵּי עֵינָיו, כָּךְ לֵרָאוֹת, בִּשְׁתֵּי עֵינָיו.

English translation being prepared for this passage

Passage 2ב׳

א הַנְהוּ תְּרֵי אִלְּמֵי, דַּהֲווּ בִּשְׁבִיבוּתֵיהּ דְּרַבִּי, בְּנֵי בַּרְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְדָא, וְאַמְרֵי לָהּ בְּנֵי אַחְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּכָל אֵימַת דַּהֲוָה עַיִל רַבִּי לְבֵי מִדְרָשָׁא, הֲווּ עַיְלֵי וְיַתְבֵי קַמֵּיהּ, וּמְנַיְדִי בְּרֵישַׁיְהוּ, וּמְרַחְשֵׁי בְּשִׂיפְווֹתַיְהוּ, וּבָעָא רַבִּי רַחֲמֵי עָלַיְהוּ וְאִיתְּסוּ, וְאִשְׁתַּכְּחִי, דַּהֲווּ גְּמִירֵי הִלְכְתָא, וְסִפְרָא, וְסִפְרֵי, (ותוספתא) וְכוּלֵי תַּלְמוּדָא. דָּרַשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב: (ש"ה ז) "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב", כַּמָּה יָפִין רַגְלֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל (בנעלים) בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלִין לָרֶגֶל. 'בַּת נָדִיב'; בִּתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁנִּקְרָא 'נָדִיב', שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים מז) "נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם", וְכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, וְלֹא אֱלֹהֵי יִצְחָק וְיַעֲקֹב? אֶלָּא, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה תְּחִלָּה לַגֵּרִים. אָמַר רַב כַּהֲנָא: דָּרַשׁ רַב נָתָן בַּר מַנְיוּמִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי תַּנְחוּם: מַאי דִּכְתִיב: (בראשית לז) "וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם", מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַבּוֹר רֵק", אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם? אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵין בּוֹ מַיִם"? מַיִם אֵין בּוֹ, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ.

There were two dumb men in the neighborhood of Rabbi, who were sons of the daughter of R. Jochanan b. Gudgada, and others say, sons of his sister, who, when Rabbis entered the house of learning, went in also, shook their heads, and muttered with their lips. Rabbi prayed for them and they were healed; and it was found that they were well versed on Halacha, and on the entire six sections of the Mishnah...

Passage 3ג׳

ב תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא וְרַבִּי אֶלְעָזָר (בן) חַסְמָא שֶׁהָלְכוּ לְהַקְבִּיל (את) פְּנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּפְקִיעִין. אָמַר לָהֶם: מַה חִדּוּשׁ הָיָה הַיּוֹם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ? אָמְרוּ לוֹ: (רבי) תַּלְמִידֶיךָ אָנוּ, וּמֵימֶיךָ אָנוּ שׁוֹתִין. אָמַר לָהֶם: אַף עַל פִּי כֵן, אִי־אֶפְשָׁר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּלֹא חִדּוּשׁ. שַׁבָּת שֶׁל מִי הָיְתָה? שַׁבָּת שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה. וּבַמָּה הָיְתָה הַגָּדָה הַיּוֹם? אָמְרוּ לוֹ: בְּפָרָשַׁת הַקְהֵל. וּמַה דָּרַשׁ בָּהּ? (דברים לא) "הַקְהֵל אֶת הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף", אִם אֲנָשִׁים בָּאִים לִלְמֹד, וְנָשִׁים בָּאוֹת לִשְׁמֹעַ, טַף לָמָּה בָּאִין? כְּדֵי (להקביל) [לִתֵּן] שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶם. אָמַר לָהֶם: מַרְגָּלִית טוֹבָה הָיְתָה (לי) בְּיֶדְכֶם, וּבִקַּשְׁתֶּם לְאַבְּדָהּ מִמֶּנִי? וְעוֹד דָּרַשׁ: (בה) (דברים כו) "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם", וּכְתִיב: "וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם". אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה (לכם) [אֶתְכֶם] חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם. אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, דִּכְתִיב: (שם ו) "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד", וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה (לכם) [אֶתְכֶם] חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, דִּכְתִיב: (ד"ה א יז) "וּמִי כְּעַמְךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ". וְאַף הוּא פָּתַח וְדָרַשׁ: (קהלת יב) "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד", לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְדָרְבוֹנוֹת? לוֹמַר לְךָ? מַה דָּרְבָן זֶה מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לִתְלָמֵיהּ, (להביא) [לְהוֹצִיא] חַיִּים לָעוֹלָם, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה, מְכַוְּנִים (לב) [אֶת] לוֹמְדֵיהֶם מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים. אִי מַה דָּרְבָן זֶה מִטַּלְטֵל, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה מִטַּלְטְלִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'וּכְמַשְׂמְרוֹת'. אִי מַה מַּסְמֵר זֶה חָסֵר וְלֹא יָתֵר, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה חֲסֵרִים וְלֹא יְתֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: נְטוּעִים. מַה נְּטִיעָה זוֹ פָּרָה וְרָבָה, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה פָּרִים וְרָבִים. 'בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת', אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁיּוֹשְׁבִין אֲסֻפּוֹת אֲסֻפּוֹת וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה. הַלָּלוּ מְטַמְּאִים, וְהַלָּלוּ מְטַהֲרִים. הַלָּלוּ אוֹסְרִין, וְהַלָּלוּ מַתִּירִין. הַלָּלוּ פּוֹסְלִין, וְהַלָּלוּ מַכְשִׁירִין. שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: (הואיל והללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין, והללו מכשירין,) הֵיאַךְ אֲנִי לָמֵד תּוֹרָה מֵעַתָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד", (כולן) אֵל אֶחָד נְתָנָן, וּפַרְנָס אֶחָד אֲמָרָן מִפִּי אָדוֹן כָּל הַמַעֲשִׂים בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כ) "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר". אַף אַתָּה עֲשֵׂה אָזְנְךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת, וּקְנֵה לְךָ לֵב [מֵבִין] לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַמְטַהֲרִין וְדִבְרֵי הַמְטַמְּאִין, דִּבְרֵי הָאוֹסְרִין וְדִבְרֵי הַמַּתִּירִין, דִּבְרֵי הַפּוֹסְלִין וְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁירִין, וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם: אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ, שֶׁאֵין דּוֹרוֹ יָתוֹם. וְלֵימְרוּ לֵיה בְּהֶדְיָא! מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוּרְמַסְקִית, שֶׁהָלַךְ לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּלֹד. אָמַר לוֹ: מָה חִדּוּשׁ הָיָה הַיּוֹם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ? אָמַר לוֹ: נִמְנוּ וְגָמְרוּ, עַמּוֹן וּמוֹאָב מְעַשְּׂרִין מַעֲשֵׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית. אָמַר לוֹ: יוֹסֵי, פְּשֹׁט יָדֶיךָ וְקַבֵּל אֶת עֵינֶיךָ. פָּשַׁט אֶת יָדָיו וְקִבֵּל אֶת עֵינָיו. בָּכָה רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר: (תהלים כה) "סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם". אָמַר לוֹ: לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם: אַל תָּחוּשׁוּ לְמִנְיַנְכֶם, כָּךְ מְקֻבְּלַנִי מֵרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ, וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי: עַמּוֹן וּמוֹאָב מְעַשְּׂרִין מַעֲשֵׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית, מַה טַּעַם? הַרְבֵּה כְּרַכִּים כָּבְשׁוּ עוֹלֵי מִצְרַיִם, שֶׁלֹּא כָּבְשׁוּ עוֹלֵי בָּבֶל, (וקדושה) [מִפְּנֵי שֶׁקְּדֻשָּׁה] רִאשׁוֹנָה קִדְּשָׁהּ לִשְׁעָתָהּ, וְלֹא קִדְּשָׁהּ לֶעָתִיד לָבוֹא, וְהִנִּיחוּם, כְּדֵי שֶׁיִּסְמְכוּ עֲנִיִּים עֲלֵיהֶם בַּשְּׁבִיעִית. תָּנָא: לְאַחַר שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ אָמַר: יְהִי רָצוֹן שֶׁיַּחְזְרוּ עֵינֵי יוֹסֵי לִמְקוֹמָן, וְחָזְרוּ. (ובמסכת פסחים פרק "מקום שנהגו" מאמר קצר דומה למה שכתוב למעלה: "כולם פרנס אחד אמרן" וכו', וזה לשונו: דרש רבא: (ישעיה ס) "ועמך כולם צדיקים", בין שאמר: להדליק, בין שאמר: שלא להדליק, שניהם לא נתכוונו אלא לדבר אחד. עד כאן.)

English translation being prepared for this passage