בבא קמא י׳Baba Kamma 10

Passage 1א׳

בבא קמא פרק י - מה אָמַר רַב בֵּיבָי בַּר גִּידְל, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: גֵּזֶל הַגּוֹי אָסוּר.

Passage 2ב׳

מה אָמַר לֵיהּ (רב) לְרַב כַּהֲנָא: קוּם סַק לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל וְקַבִּיל עֲלָךְ דְּלָא תִּיקְשֵׁי לְרַבִּי יוֹחָנָן שְׁבַע שְׁנִין. אָזַל, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ דְּיָתִיב וְקָא מְסַיֵּים מְתִיבְתָּא דְּיוֹמָא לְרַבָּנָן. אָמַר לְהוּ: רֵישׁ לָקִישׁ הֵיכָא? אָמְרוּ לֵיהּ: אַמַּאי? אָמַר לְהוּ: הַאי קוּשְׁיָא וְהַאי קוּשְׁיָא. הַאי פֵּירוּקָא וְהַאי פֵּירוּקָא. אָמְרוּ לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ. אָזַל רֵישׁ לָקִישׁ, אָמַר לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אֲרִי עָלָה מִבָּבֶל, לִעַיֵּן מַר בִּמְתִיבְתָּא דִּלְמָחָר. לְמָחָר אוֹתְבוּהָ בְּדָרָא קַמָּא, קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אָמַר שְׁמַעְתְּתָא וְלָא אַקְשֵׁי, שְׁמַעְתְּתָא וְלָא אַקְשֵׁי, אַנְחַתֵּיהּ אֲחוֹרֵי שְׁבַע דָּרֵי, עַד דְּאוּתְבֵיהּ בְּדָרָא בַּתְרָא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אֲרִי שֶׁאָמַרְתָּ נַעֲשֶׂה שׁוּעָל. אָמַר [רַב כַּהֲנָא]: יְהֵא רַעֲוָא דְּהַנֵי שְׁבַע דָּרֵי, לִיהֲווּ חִלּוּף שְׁבַע שְׁנִין דְּאָמַר לִי רַב. קָם אַכַּרְעֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: נִהֲדַר מַר בְּרֵישָׁא. אָמַר שְׁמַעְתְּתָא וְאַקְשֵׁיהּ, [אָמַר שְׁמַעְתְּתָא וְאַקְשֵׁיהּ, עַד דְּ]אוּקְמוּהָ בְּדָרָא קַמָּא. (אמר שמעתתא ואקשיה) רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה יָתִיב אַשְׁבַע בִּסְתַּרְקֵי, שַׁלְפֵי לֵיהּ חֲדָא בִּסְתַּרְקָא מִתּוּתֵיהּ. אָמַר שְׁמַעְתְּתָא וְאַקְשֵׁי לֵיהּ, עַד דְּשַׁלְפֵי לֵיהּ כּוּלֵי בִּסְתַּרְקֵי מִתּוּתֵיהּ, עַד דְּיָתִיב אַאַרְעָא. רַבִּי יוֹחָנָן, גַּבְרָא סָבָא הֲוָה וּמַסְרְחֵי גְּבִינֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: דָּלוּ לִי עֵינָי וְאַחְזֵיהּ. דָּלוּ לֵיהּ בְּמִכְחַלְתָּא דְּכַסְפָּא. חֲזָא דִּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵיהּ, סָבַר אֲחוּכִי קָמְחַיֵיךְ בֵּיהּ, חָלְשָׁא דַּעְתֵּיהּ וְנָח נַפְשֵׁיהּ. לְמָחָר אָמַר לְהוּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבָּנָן: חֲזִיתוּ לְבַבְלָאָה הֵיכִי עָבִיד? אָמְרוּ לֵיהּ: דַּרְכֵּיהּ הָכִי. עַל לְגַבֵּי מְעַרְתָּא, חֲזָא דַּהֲוָה הַדְרָא לֵיהּ עַכְנָא. אָמַר לֵיהּ: עַכְנָא עַכְנָא, פְּתַח פּוּמִיךְ וְיִכָּנֵס הָרַב אֵצֶל תַּלְמִיד וְלָא פָּתַח. יִכָּנֵס חָבֵר אֵצֶל חָבֵר וְלָא פָּתַח. יִכָּנֵס תַּלְמִיד אֵצֶל הָרַב, פָּתַח לֵיהּ. בָּעִי רַחֲמֵי וְאוּקְמֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: אִי הֲוָה יָדַעְנָא דְּדַרְכֵּיהּ דְּמַר הָכִי, לָא חָלְשָׁא דַּעְתָּאִי, הַשְׁתָּא לֵיתִי מַר בַּהֲדָן. אָמַר לֵיהּ: אִי מָצִית לְמִיבָּעִי רַחֲמֵי דְּתוּ לָא שָׁכִיבְנָא, אֲזִילְנָא, וְאִי לָא, לָא אֲזִילְנָא, הוֹאִיל וְחָלִיף שַׁעְתָּא, חָלִיף. תַּיְּרֵיהּ, אוּקְמֵיהּ, שַׁיְּילֵיהּ כָּל סְפֵיקָא דַּהֲוָה לֵיהּ, וּפַשְׁטִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דִּילְכוֹן אַמְרֵי, דִּילְהוֹן הִיא.

Passage 3ג׳

מו רַב חִסְדָּא הֲוָה לֵיהּ הַהוּא אַרִיסָא, דַּהֲוָה תָּקִיל וְיָהִיב תָּקִיל וְשָׁקִיל. סַלְּקֵיהּ, קָרָא אַנַפְשֵׁיהּ: (משלי י״ג:כ״ב) "וְצָפוּן לַצַּדִיק חֵיל חוֹטֵא". (איוב כ״ז:ח׳) "כִּי מַה תִּקְוַת חָנֵף כִּי יִבְצָע, כִּי יֵשֶׁל אֱלוֹהַּ נַפְשׁוֹ". רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא, חַד אָמַר: נַפְשׁוֹ דְּנִגְזָל. וְחַד אָמַר: נַפְשׁוֹ שֶׁל גַּזְלָן. מַאן דְּאָמַר: נַפְשׁוֹ שֶׁל נִגְזָל, דִּכְתִיב: (משלי א׳:י״ט) "כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע, אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח". מַאן דְּאָמַר: נַפְשׁוֹ שֶׁל גַּזְלָן, דִּכְתִיב: (שם כב) "אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַּל הוּא, וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר, כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ". וְאִידָךְ נַמִּי, הָכְּתִיב: "נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח"? מַאי 'בְּעָלָיו', בְּעָלָיו דְּהַשְׁתָּא. וְאִידָךְ נַמִּי, הָכְּתִיב: "וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ"? מַה טַּעַם קָאָמַר, מַה טַּעַם "וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם", מִשּׁוּם דְּקָבְעֵי נֶפֶשׁ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה, כְּאִלּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע, אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח". וְאוֹמֵר: (ירמיהו ה׳:י״ז) "וְאָכַל קְצִירְךָ וְלַחְמֶךָ, יֹאכְלוּ בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ". וְאוֹמֵר: (יואל ד׳:י״ט) "מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִיא בְּאַרְצָם". וְאוֹמֵר: (שמואל ב כ״א:א׳) "אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים". מַאי וְ'אוֹמֵר'? וְכִי תֵּימָא: נֶפֶשׁ דִּידֵיהּ אִין, אֲבָל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, לָא. תָּא שְׁמַע: "בְּשַׂר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו", וְכִי תֵּימָא: הַנֵי מִילֵי הֵיכָא דְּלָא יָהִיב דְּמֵי, אֲבָל הֵיכָא דְּיָהִיב דְּמֵי, לָא, תָּא שְׁמַע: "מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָּם נָקִי בְאַרְצָם". וְכִי תֵּימָא: הַנֵי מִילֵי הֵיכָא דְּקָעָבִיד בְּיָדַיִם. אֲבָל גְּרָמָא, לָא, תָּא שְׁמַע: "אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים". וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהָרַג שָׁאוּל אֶת הַגִּבְעוֹנִים? אֶלָּא, מִתּוֹךְ שֶׁהָרַג נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ מְסַפְּקִים לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֲרָגָן.