בבא בתרא ב׳Baba Batra 2

Passage 1א׳

בבא בתרא פרק ב - לז אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב, וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא שְׁמוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא הוּא נִשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. שֶׁבַּתְּחִלָּה, מִי (שהיה) [שֶׁיֵּשׁ] לוֹ אָב, מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה. מִי (שלא היה) [שֶׁאֵין] לוֹ אָב, לֹא הָיָה לָמֵד תּוֹרָה. מַאי דָּרוּשׁ: (דברים י״א:י״ט) "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם"; וְלִמַּדְתֶּם אַתֶּם. הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. מַאי דָּרוּשׁ: (ישעיהו ב׳:ג׳, מיכה ד׳:ב׳) "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה, וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלַיִם". וַעֲדַיִן, מִי (שהיה) [שֶׁיֵּשׁ] לוֹ אָב, הָיָה מַעֲלֵהוּ וְלוֹמֵד, וּמִי (שלא היה) [שֶׁאֵין] לוֹ אָב, לֹא הָיָה עוֹלֶה וְלוֹמֵד. הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מוֹשִׁיבִין (מלמדי תינוקות) בְּכָל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ, וּמַכְנִיסִין אוֹתָן כְּבֶן שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה וּכְבֶן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה. (וכשרבו) [וּמִי שֶׁהָיָה רַבּוֹ] כּוֹעֵס עָלָיו, בּוֹעֵט בּוֹ וְיוֹצֵא. עַד שֶׁבָּא יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא, וְתִקֵּן שֶׁיִּהְיוּ מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, וּבְכָל עִיר וָעִיר, וּמַכְנִיסִין אוֹתָן כְּבֶן שֵׁשׁ וּכְבֶן שֶׁבַע. אָמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: עַד שִׁית לָא תְּקַבִּיל, מִכָּאן וָאֵילָךְ, קַבִּיל וְאַסְפִי לֵיהּ כְּתוֹרָא. וְאָמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: כִּי מַחִית לִינוּקָא, לָא תִּמְחִי לֵיהּ אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָנָא, דְּקָרִי קָרִי, דְּלָא קָרִי, לִיהֲוֵי צַוְותָא לְחַבְרֵיהּ.

Passage 2ב׳

לח [וְאָמַר רָבָא: הַאי מַקְרֵי יְנוּקֵי דְּגָרִיס, וְאִיכָּא אַחֲרִינָא דְּגָרִיס טְפֵי מִינֵיהּ, לָא מְסַלְּקִינָן לֵיהּ, דִּילְמָא אַתִּי לְאִיתְרַשׁוּלִי. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: כָּל־שֶׁכֵּן דְּגָרִיס טְפֵי! קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה. וְ]אָמַר רָבָא: הַנֵי תְּרֵי מַקְרֵי דַּרְדְּקֵי, חַד גָּרִיס וְלָא דַּיִיק, וְחַד דַּיִיק וְלָא גָּרִיס, מוֹתְבִינָן הַהוּא דְּגָרִיס וְלָא דַּיִיק, (מאי טעמא?) שַׁבֶּשְׁתָּא, מִמֵּילָא נַפְקָא. וְרַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: מוֹתְבִינָן (ההוא) דְּדַיִיק וְלָא גָּרִיס, (מאי טעמא?) שַׁבֶּשְׁתָּא, כֵּיוָן דְּעַל עַל, דִּכְתִיב: (מלכים א י״א:ט״ז) "כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם", כִּי אָתָא (לגבי) [לְקַמֵּיהּ דְּ]דָוִד, אָמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא עָבַדְתְּ הָכִי? אָמַר לֵיהּ: דִּכְתִיב: (דברים כ״ה:י״ט) "תִּמְחֶה אֶת 'זָכָר' עֲמָלֵק". אָמַר לֵיהּ: וְהָא אַנָן 'זֵכֶר' קַרִינָן? אָמַר לֵיהּ: לְדִידִי 'זָכָר' אַקְרִיּוּן. אָזַל, שַׁיְלֵיהּ לְרַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ הֵיכִי אַקְרִיתוּן? אָמַר לְהוּ ("תמחה את זָכָר עמלק") ["זָכָר"]. שָׁקַל סַפְסִירָאלְמִקְטְלֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: אַמַּאי? אָמַר לֵיהּ: דִּכְתִיב: (ירמיהו מ״ח:י׳) "אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה". אָמַר לֵיהּ: שַׁבְקֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא וְלִיקוּם בְּ'אָרוּר'. אָמַר לֵיהּ: (הא) כְּתִיב: (שם) "וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם". אִיכָּא דְּאַמְרֵי: קַטְלֵיהּ, וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: לָא קַטְלֵיהּ.

Passage 3ג׳

לט רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אַיְתִּי גְּרוֹגָרוֹת בִּסְפִינָה. אָמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרָבָא: פּוּק חָזִי, אִי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן הוּא, נָקִיט לֵיהּ שׁוּקָא. אָמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב אַדָא בַּר אַהֲבָה: (זיל) [פּוּק] תָּהִי לֵיהּ אַקַנְקַנֵּיהּ, [נָפַק], אָזַל, בָּעָא מִינֵיהּ: פִּיל שֶׁבָּלַע כְּפִיפָה מִצְרִית וְהֵקִיאָהּ דֶּרֶךְ בֵּית הָרְעִי, מַהוּ? לָא הֲוָה בְּיָדֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: מַר נִיהוּ רָבָא? טָפַח לֵיהּ בְּסַנְדְּלֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: בֵּין דִּידִי לְרָבָא טוּבָא אִיכָּא, מִיהוּ עַל כָּרְחָךְ אֲנָא רַבָּךְ, וְרָבָא, רַבָּה דְּרַבָּךְ. (לסוף) לָא נָקְטוּ לֵיהּ שׁוּקָא, פָּסִיד גְּרוֹגְרוֹת דִּידֵיהּ, אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אָמַר לֵיהּ: חָזִי מַר מַאי עָבְדוּ (בי) [לִי]. אָמַר לֵיהּ: מַאן דְּלָא שַׁהֲיֵיה לְאוֹנִיתֵיהּ דְּמַלְכָּא דֶּאֱדוֹם, לָא לִישְׁהַיֵיהּ לְאוֹנִיתִיךְ, דִּכְתִיב: (עמוס ב׳:א׳) "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי מוֹאָב, וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, עַל שָׂרְפוֹ עַצְמוֹת מֶלֶךְ אֱדוֹם לַשִּׂיד". נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אַדָא בַּר אַהֲבָה. רַב יוֹסֵף אָמַר: אֲנָא עֲנִישְׁתֵּיהּ, דַּאֲנָא לָטִיתֵיהּ. רַב דִּימִי אָמַר: אֲנָא עֲנִישְׁתֵּיהּ, דְּאַפְסִיד גְּרוֹגְרוֹת דִּידִי. אַבַּיֵי אָמַר: אֲנָא עֲנִישְׁתֵּיהּ, (דהוי) [דְּ]אָמַר לְהוּ לְרַבָּנָן: (עד דמגרריתו) [אַדְמְגַּרְמִיתוּ] גַּרְמֵי בֵּי אַבַּיֵי, אַתּוּ וְאִכְלוּ בִּשְׂרָא שְׁמֵינָא בֵּי רָבָא. רָבָא אָמַר: אֲנָא עֲנִישְׁתֵּיהּ, דְּכִי הֲוָה אָזִיל לְבֵי טַבְּחָא לְמִשְׁקַל אוּמְצָא, (הוה) אָמַר לְהוּ [לְטַבְּחֵי]: אֲנָא אֶשְׁקוֹל בִּשְׂרָא מִקַּמֵּי שַׁמְעֵיהּ דְּרָבָא, דַּאֲנָא עֲדִיפְנָא מִינֵיהּ. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אֲנָא עֲנִישְׁתֵּיהּ, דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, רֵישׁ כַּלָּה הֲוָה. כָּל יוֹמָא קַמֵּי דְּנִיעוּל לְכַלָּה, הֲוָה מַרְהִיט בַּהֲדֵיהּ רַב אַדָא בַּר אַהֲבָה לִשְׁמַעְתֵּיהּ, וְהָדַר עַיִיל לְכַלָּה. הַהוּא יוֹמָא (עכבוה) [נַקְטוּהָ] רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ [לְרַב אַדָא בַּר אַהֲבָה], מִשּׁוּם דְּלָא הֲווּ בְּסִיּוּמָא, אָמְרוּ לֵיהּ: אֵימָא לָן הַנֵי שְׁמַעְתְּתָא דְּמַעֲשֵׂר בְּהֵמָה, הֵיכִי אַמְרִינְהוּ רָבָא. אָמַר לְהוּ: הָכִי [אָמַר רָבָא], וְהָכִי אָמַר רָבָא, אַדְּהָכִי נָגַהּ לֵיהּ לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק. אַתֵּי רַבָּנָן אָמְרוּ לֵיהּ: קוּם, דְּנָגַהּ לָן, לָמָּה יָתִיב מַר? אָמַר לְהוּ: [יָתִיבְנָא וְ]קָא מִנְטְרָא לְעַרְסֵיהּ דְּרַב אַדָא בַּר אַהֲבָה. אַדְּהָכִי נָפַק קָלָא דְּנַח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אַדָא בַּר אַהֲבָה. וּמִסְתַּבְּרָא, דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק עַנְשֵׁיהּ.