Psalms 142:2

יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים יַחַד אָנֹכִי עַֽד־אֶעֱבֽוֹר

Let the wicked fall into their own nets, Whilst I withal escape.

מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּֽה

Maschil of David, when he was in the cave; a Prayer.

אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּֽיד

I pour out my complaint before Him, I declare before Him my trouble;

בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְֽתִיבָתִי בְּאֹֽרַח־זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִֽי

When my spirit fainteth within me— Thou knowest my path— In the way wherein I walk Have they hidden a snare for me.