Psalms 137:4

עַֽל־עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ

Upon the willows in the midst thereof We hanged up our harps.

כִּי שָׁם שְֽׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי־שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּֽוֹן

For there they that led us captive asked of us words of song, And our tormentors asked of us mirth: ‘Sing us one of the songs of Zion.'

אִֽם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְֽרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִֽי

If I forget thee, O Jerusalem, Let my right hand forget her cunning.

תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִֽי

Let my tongue cleave to the roof of my mouth, If I remember thee not; If I set not Jerusalem Above my chiefest joy.