Jeremiah 2:32

לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת־בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ אָכְלָה חַרְבְּכֶם נְבִֽיאֵיכֶם כְּאַרְיֵה מַשְׁחִֽית

In vain have I smitten your children— They received no correction; Your sword hath devoured your prophets, Like a destroying lion.

הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר־יְהוָה הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ לֽוֹא־נָבוֹא עוֹד אֵלֶֽיךָ

O generation, see ye the word of the LORD: Have I been a wilderness unto Israel? Or a land of thick darkness? Wherefore say My people: ‘We roam at large; we will come no more unto Thee’?

מַה־תֵּיטִבִי דַּרְכֵּךְ לְבַקֵּשׁ אַהֲבָה לָכֵן גַּם אֶת־הָרָעוֹת למדתי אֶת־דְּרָכָֽיִךְ

How trimmest thou thy way To seek love! Therefore—even the wicked women hast thou taught thy ways;

גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים לֹֽא־בַמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים כִּי עַל־כָּל־אֵֽלֶּה

Also in thy skirts is found the blood of the souls of the innocent poor; thou didst not find them breaking in; yet for all these things